היום אני רוצה להכיר לכם את הצייר הקנדי-ישראלי הווארד פוקס (Howard Fox).
פוקס יליד טורונטו (1955) גר בפרדס חנה.
הגיע לראשונה לישראל בשנות ה-70 כמתנדב לקיבוץ, אחר כך חזר לקנדה ללימודי אמנות שבאותה תקופה עסקה בעיקר בציור מופשט, סגנון ששעמם אותו, בעוד הוא התחבר לקסם של הציור הריאליסטי הבדיוני המדויק (Imaginary realism).
סגנון הציור שלו הריאליזם הבדיוני מערב כמה ז'אנרים: אמנות הפנטזיה, הסוריאליזם והריאליזם. יש בו הרבה דמיון, הומור ומשחקיות לצד טכניקה ודיוק.
אחד הדברים שהשפיעו עליו ביותר, הוא הביקור הראשון בישראל. עד לאותו רגע פגש רק את הבנייה של טורונטו, הבניין העתיק ביותר בעיר מגוריו היה בן 100 שנה, הכל בזוויות ישרות ובחומרים מודרניים. כשהגיע לישראל פגש בארכיטקטורה עתיקה, צלבנית, ערבית, מוסלמית, נוצרית וטורקית. פוקס נדהם מאבני הכותל העצומות. בהמשך נסע גם לאירופה וטייל באתונה, ונציה, גרמניה, ספרד, שוויץ, אנגליה ותאילנד, שם פגש את אשתו דורית ועלה איתה לישראל.
פוקס בורא במכחול עולמות מסתוריים, צבעוניים, האדריכלות בהם תופסת מקום חשוב, ומכיוון שציוריו כה מדויקים, הם שואבים את המתבונן פנימה, אל כל הפרטים הקטנים, הצמחייה, הדמויות והפיתוחים האדריכליים. מול הבד פוקס נשאר אותו ילד שרצה לצייר ולקשקש מגיל צעיר, הילד שהופך את פסי הצבע לבניינים תלת-ממדיים מכושפים.
מלבד היופי ופרטי הפרטים הקטנטנים והטכניקה המעולה שלו בצבעי שמן, הוא נוגע בדילמות חברתיות מקומיות, אוניברסליות וקיומיות.
בתוך העולמות הקסומים שבורא, מציב פוקס דמויות ענקים מדמיונו שנראים מציאותיים, הוא שוזר אלמנטים של אגדה ובוחר רגעים מרתקים, כמו ענק חולמני ישן כשכבאית משמשת לו ככרית. מה יקרה כשיקיץ משנתו?
או תינוק הענקים, המשחק במכוניות בחניון, כאילו היו מכוניות צעצוע ויוצר הרס סביב.
רבים מציוריו נראים לקוחים מעולמות עתיקים, אך הוא מכניס בהם מוטיבים עכשוויים.
בשיחה אישית עם פוקס, סיפר לי על אירוע מטלטל שחווה לפני 6 שנים. למעשה הוא מת מהתקף לב והוחזר לחיים בזכות אמבולנס שהיה במקום באותה עת. מאז אותו יום הוא מצייר אוטופיות.
הפרויקט שלו "מלון אוטופיה", מעלה שאלות על קיומנו כאן, מה אנחנו מחפשים ומה העולם האידיאלי שאליו אנו שואפים.
בפרויקט זה (סדרת ציורים) מופיע גן העדן, אך גם מקומות אפלים יותר ומעוררי שאלות.
המלון משמש לו כמטאפורה למקום אליו אנו רוצים להגיע, כדי לתפוס רגע אחד שליו ואוטופי ברצף החיים.
התחברתי ליצירתו של הווארד מכיוון שהציורים שלו מרתקים ומרגישים עבורי כמו סיפור מסתורי או כתב חידה שעליי לפתור. ככל שהתבוננתי בהם יותר לעומק גיליתי פרטים רמזים חדשים מסתתרים, שגרמו לי להישאב פנימה לעולם הייחודי שלו.
תודה להווארד ששוחח איתי ושיתף אותי ביצירתו ובמחשבות על פילוסופיה, פוליטיקה, היסטוריה, אדריכלות, אמנות והחיים עצמם (:
אני ממשיכה להביא לכם אמנות טובה מהארץ ומהעולם, כזאת שאני אוהבת, כזאת שמעוררת בי מחשבה וסקרנות.
אם אתם אמנים או אומניות או מכירים מישהו כזה מוזמנים ליצור קשר.
ותודה לחובב שהכיר לי את הווארד פוקס.