הירוק היום ירוק מאוד


ציורים בוטניים ירוקים שלי

החורף הגיע באיחור, אבל הירוק שבחוץ נתן לי השראה לכתוב פוסט על ציור בוטני. הציור הבוטני הוא טרנד עכשוי בעולם העיצוב, אפשר למצוא אותו על מוצרי נייר כמו מחברות, כלים, טפטים, טקסטיל ועוד, אבל לטרנד העיצובי הזה יש מקורות עתיקים.

כבר תקופה ארוכה שאני מציירת צמחים, לעתים סתם עלים ופרחים שאני בוראת מדמיוני, ולעתים כמו במסורת ארוכת השנים של ציירי הבוטניקה, קוטפת או אוספת לי בשיטוטיי בחוץ אצטרובל יפה תואר או עלה שלכת שנשר ומציירת אותו מהתבוננות.

ציור בצבעי מים שלי - אקליפטוס דמיוני

בספרייה העמוסה בביתנו יש כמה מדריכים ישנים של צמחים וציפורים שאני מאוד אוהבת, ספרים נפלאים בהם הפרחים והציפורים צוירו ביד אמן, טרם המדריכים המצולמים.

לכבוד חג ט"ו בשבט, ולכבוד סדנה חדשה שאני מלמדת העוסקת כולה בציור בוטני בצבעי מים, החלטתי לתת גם לכם טעימה קטנה מנושא הציור הבוטני בהיסטוריה, בספרים הישנים וגם אמנית עכשווית העוסקת בצמחים מזווית ראייה שונה.

עוד ציורים בוטניים שלי בסגנונות שונים

העת העתיקה:

בעת העתיקה צוירו הצמחים למטרות רפואה ורוקחות בעיקר, ספרי העשבים, (Herbals), היו ספרים לצמחי-מרפא, ידע שעבר מדור לדור עד שהחל להיכתב במקומות שונים בעולם, מבבל ואשור, מצרים העתיקה ועד יוון ורומא. ספרי עשבים אלה היו מאוירים בדקדוק רב. אחד הספרים החשובים מהמאה הראשונה לספירה De Materia Medica נכתב על-ידי דיוסקורידס רופא סיציליאני ששרת בצבא יוון. ספר זה הועתק ידנית במשך מאות שנים, והוא בעל ערך אמנותי ומדעי כאחד, זוהו מתוכו למעלה מ-400 צמחים. הציור הבוטני מתאר את הצמח כתמונת דיוקן, מהשורש ועד ראשו, במיומנות גבוהה מאד, המתארת קפלים, זיפים ושערות.

בדוגמה זאת מתואר הצמח מרקולית (Mercurialis). בצד ימין הצמח הזכרי ובצד שמאל הנקבי. ברקע תיאור סגולות הצמח בשפות שונות (לטינית, יוונית, ערבית וארמית) דף מתוך העותק הביזנטי של הספר.

De Materia Medica, Mercurialis

מאות שנים לאחר מכן, היה נהוג להשתמש בספרות היוונית והרומית ולהעתיקה מבלי לצאת לטבע ולהתבונן בצמחים עצמם. בהמשך התחלקו תחומי המדעים לקטגוריות שונות, והבוטניקה נלמדה כשדה מדעי נפרד. הציור אז, היה של אמנים שציירו ועבדו בשירות הבוטניקאים. ספרים בוטניים מהמאות ה-15-16 שדפיהם מלאי ציורי צמחים, נראים דומים למגדירי הצמחים המוכרים לנו עד היום.

דוגמה לאחד מכתבי היד החשובים בבוטניקה הוא ילקוט העשבים של קרארה, אייר אותו צייר מיניאטורות עלום שם בפדובה ב-1400 בקירוב. צייר זה היה אמן יוצא דופן בגישתו אל הצמח המצויר, הוא תעד את הצמח בצורה מדויקת על כל פגמיו, עלים קרועים וכתמים.

מלפפון ומלון. מתוך ילקוט העשבים של קאררה. פדובה, 1400 בקירוב. גואש על קלף. אוסף אגרטון, הספרייה הבריטית, לונדון.

מלבד הציירים העלומים שעבדו בשרות הבוטניקאים, בספרים בוטניים חשובים נוספים ומאוחרים יותר של ברונפלס ופוקס, ניתנת חשיבות רבה לאמנים, המוזכרים בשמותיהם, ובספרו של פוקס מופיעים גם הדיוקנאות שלהם.

כמו כן, היו גם ציירים בעלי שם שציירו צמחים כחלק מיצירתם והיוו אבן חשובה בדרך בתחום הציור הבוטני.

אחד האמנים החשובים שצייר גם צמחים, אך לא הראשון שעשה זאת, הוא ליאונרדו דה וינצ'י, לדוגמה רישום בוטני מאחת ממחברותיו.

Botanical studies by Leonardo da Vinci

אמן חשוב נוסף שעסק בתיאור בוטני הוא האמן הגרמני אלברכט דירר, לדוגמה ציור בצבעי מים של פרח האיריס מ- 1503

Albrecht Dürer, Iris c.1503 watercolor

באמצע המאה ה-16 הוקמו לראשונה גנים בוטניים במקומות שונים באירופה (איטליה הייתה הראשונה), כך ניתן היה לצפות בצמחים מן העולם בעיניים. עד אז למעלה מאלפיים שנה מדע הצמחים נסמך על ציור בלבד.

ארץ ישראל:

סיפור הציור הבוטני בארץ ישראל הוא סיפור מרגש שיש בו ציונות וגיבוש זהות עברית. היהודים שעלו לארץ ישראל רצו להכיר וללמוד את הארץ לאור סיפורי התנ"ך, הם למדו על הצמחייה ובעלי החיים המקומיים ועשו חיבור בין המדעים (בוטניקה וזואולוגיה) לבין האמנות. כבר בלימודי האמנות בבצלאל הישן של שנות ה-20 של המאה הקודמת, יצאו האמנים לצייר בטבע ולהתחבר לנופי הארץ. ציורים שונים של צמחים הופיעו אחר כך ביצירותיהם השונות.

לאורך השנים עבדו בישראל ציירים שונים שלקחו על עצמם התמחות מיוחדת בציור בוטני, הם איירו מדריכי פרחים וצמחים ארץ ישראליים, כהמשך לאותה מסורת ציור מדעית, רות קופל, ברכה אביגד, אירנה בלכר, אליהו קויפמן, התר ווד ושמואל חרובי הם חלק מאותם מאיירים מוכשרים.

רות קופל - ליוותה את ראשיתו של המחקר הבוטני בישראל, ציוריה הופיעו בספרי בוטניקה רבים, וכן ב-'פלורה פלשתינה'. קופל איירה את מגדיר הצמחים הראשון לצמחי ארץ ישראל, שיצא ב-1938 ציוריה של קופל מדויקים למדי ומפורטים. היא איירה במכחולים וצבעי מים גם את מגדיר צמחי הבר בארץ ישראל ואת מגדיר הפטריות. (מימין שנית גדולה משמאל הגה מצוי)

התר ווד - עבדה בגנים הבוטניים המלכותיים באנגליה, והשתלמה בבוטניקה ועבדה כציירת של נושאים בוטניים בגני קיו. ווד הגיעה לישראל בשנת 1969 כדי לצייר פרחי בר ישראליים עבור רשות שמורות הטבע. (צבעוני ההרים מימין ומשמאל כלנית מצויה)


ברכה אביגד – למדה בבצלאל והחלה עד דרכה כציירת בוטנית בספר "פרחי הכרמל", היא המשיכה וציירה את "פרחי חוף הכרמל", "פרחי הגליל" ובשיתוף עם הציירים אבינועם דנין ויואל מלאך ציירה גם ב"פרחי ירושלים", ו"פרחי הנגב. אביגד ציירה כרזות לחברה להגנת הטבע, וציורי הרקפות, הכלניות והאירוסים שלה, סייעו להטמיע בתודעה הקולקטיבית את האיסור לקטוף פרחי בר. (רימון מצוי מימין, ומשמאל אלון מצוי)

ציירים נוספים עליהם לא ארחיב שציירו ציורים בוטניים ארץ ישראליים בסגנונות שונים:

שמואל חרובי - נרקיס

אליהו קויפמן - אגוז אלון


אירנה בלכר

עכשיו בעולם:

אמנית עכשווית העוסקת גם היא בציורי צמחים מהיבט שונה היא מונה קארון, אמנית ילידת שווייץ שמתגוררת בסן פרנסיסקו ומציירת בכל העולם. ציוריה נראים כמו ציורים בוטניים מאותה מסורת של ספרי הבוטניקה, אך היא מגדילה אותם לממדי ענק ומעניקה להם משמעות שונה בתכלית. לפי דבריה, הצמחים והעשבים שלה בסדרת ציורי הקיר הענקיים Urban weeds, נוצרו כמחווה לכל היצורים המושתקים באשר הם שאיש לא עושה להם מקום. הם לא חלק מהתכנית, אבל חוזרים שוב ושוב, דוחפים ומתרוממים. הם אמנם קטנטנים, אך פורצים בטון, הם בכל מקום ובלתי נראים, וככל שדורכים עליהם יותר, כך הם צומחים מחדש חזקים יותר.

קארון מחפשת עשבים בעיר ליד קירות עליהם היא מתכוונת לצייר, כאשר היא מוצאת עשב אותו היא מגדירה כגיבור במיוחד, כזה שצומח מתוך המדרכה, היא מציירת אותו בגדול, בקנה מידה הפוך לפרופורציות תשומת הלב שמושך במציאות. קארון מציירת מינים שונים של צמחים גם פולשניים וגם ייחודיים לאזור המחייה שלהם, שניהם מושמדים כאשר הם משיגים גבול לאזור המחייה שלנו. הצמחים תמיד מגיעים לבסוף לחזית, סוללים את הדרך לשאר הטבע שיבוא אחריהם. עשבים מבקיעים אפילו את הבטון הקשה ביותר, למראית עין הם תחת אילוצים בלתי מנוצחים, אך מחברים מחדש את האדמה והשמיים, כמו החיים לחלומותיהם, זה קורה בכל מקום, בשולי הדברים, אנחנו רק לא שמים לב.

מוזמנים להציץ באתר של קארון ולקרוא ולראות עוד מעבודותיה: https://www.monacaron.com

Mona Caron, Dandelion 1 San Francisco, 2011

Mona Caron, A weed in São Paulo, 2015

אם מעניינת אותך הסדנה החגיגית החדשה לכבוד ט"ו בשבט, סדנה מקסימה לציור בוטני בצבעי מים, כל הפרטים כאן.

אם מעניין אותך לקרוא עוד על תחום צבעי המים, יש באתר פוסט מעניין ומקצועי על ניירות צבעי מים.

באתר אפשר להוריד מדריך מקיף לבחירת מכחולים איכותיים מלא טיפים שווים.

אם מעניין אותך הטרנד הבוטני בעיצוב, אז יש כאן הפתעה מיוחדת לקוראי הניוזלטר שלי. קופסת ההפתעות של חברת מומנטו, תהיה בחודש פברואר ירוקה, יפהפיה ובוטנית. כדי ליהנות ממנה בהנחה מיוחדת, הכניסו לתיבת קוד הרכישה את המילה: פינוק.

מקורות מידע לפוסט על הציור הבוטני:

  1. קוים לתולדות הציור הבוטני בספרי העשבים באירופה עד המאה ה-16- מאת זהרה יניב-בכרך Ph.D, מתוך האתר של העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם).

  2. טקסט נלווה לתערוכה: Magia Naturalis: אמנים ישראלים חוקרים את הטבע - אוצר: ד"ר יוחאי רוזן, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת חיפה, התערוכה התקיימה בגלריה P8 ב-2013.

  3. טקסט נלווה לתערוכה: רות קופל וברכה אביגד - ציירות בשירות הבוטניקה ושמירת הטבע, התערוכה התקיי

מה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן ב-2013.

  1. שימוש בתמונות ובטקסטים מתוך האתר של מונה קארון ובהסכמתה https://www.monacaron.com

  2. מתוך דף המידע של איתמר: פרחי שדה וניר


313 צפיות