קרמיקה מלאת חיים ורגש - ז'אנה מרטין
אמנית הדיוקן בפוסט זה היא הקרמיקאית ז'אנה מרטין ZHANNA MARTIN. מרטין גדלה ברוסיה, בעיירה קטנה באזור סיביר. היא מספרת על עצמה שבילדותה בלילות הסיביריים הארוכים נהגה להתחבא בתוך אוהל שמיכות ובתוכו ציירה לעצמה דמויות. שבגרה בחרה ללמוד ולעסוק באדריכלות, אך תמיד הייתה מעורבת בכל מיני פרוייקטים אמנותיים להנאתה, ציור, קולאז', בובות, צילום, אמנות דיגיטלית, סריגה או תפירה. בזמן המיתון הגדול ב -2009, היא פוטרה ביחד עם 50% מעובדי החברה האדריכלית בה הייתה מועסקת, ומה שנדמה לכאורה מזל רע, הסתמן כדרך נפלאה שנפתחה בפניה. בזמנה הפנוי לקחה קורס קרמיקה ונשבתה. מהרגע הראשון שידיה נגעו בחימר החלה לייצר פרצופים. תמיד הייתה מוקסמת מהבעות של אנשים ותווי פניהם, והיכולת להביע את ההבחנות שלה בחימר היו עבורה מרגשות. למעשה, מרטין ממשיכה לעשות זאת מאז וכל תשוקתה והמיקוד שלה נתונים להצגת הרגשות וההבעות האנושיות בחומר. עבורה, הרגשות הם מה שהופכים אותנו לאנושיים והבעות הפנים הן הקול של הרגשות הללו. עבודתה לטענתה אינה עמוקה, מורכבת או פילוסופית, כך היא בוחרת להביע את עצמה ואת ההתבוננות שלה בסביבתה. לדעתי, אל אף שמרטין לא מתיימרת להיות מורכבת, היא חדת אבחנה, משהו בדיוקנאות שלה מרגש, מדויק ויחד עם זאת נאיבי ופשוט. היא מדייקת בהבעות והפסלים שלה מלאי חיים, הומור וקסם. דיוקנאות רבים שאנו מכירים הם מאוד סטטיים, רשמיים, מכובדים, ודווקא הקריצה והדינמיות של הדיוקנאות שלה, היא שהופכת אותם לכל כך נגישים ומעוררי חיוך וקירבה, כמו מישהו שאנחנו מכירים.