על ציורי הפסטל המוארים בבתי הקפה החשוכים של מוטי שובל

פוסט האמנות שלי היום הוא ממש כתבת שטח. היום אני כותבת על אמן חיפאי מקומי, מוטי שובל. את מוטי הכרתי לפני שנה בחיים האמיתיים, ומאז אני עוקבת אחריו ברשת. השבוע נפגשתי איתו בסטודיו שלו, כי עם כל הכבוד לכל הדיונים האקדמיים, אין כמו לשאוף קצת אבק פסטלים, להריח צבעי שמן וללטף חתולים. אז הפעם תזכו לכמה תמונות מהסטודיו ומהחיים שמאחורי הציורים. מוטי הוא אמן במשרה מלאה שהחל לצייר בגיל צעיר מאוד. בהמשך חייו למד הנדסת אלקטרוניקה ועבד בהיי-טק, אך במקביל לעבודתו החזיק תמיד סטודיו וצייר. הוא למד אמנות באוניברסיטת חיפה, וקורסי אמנות אצל אמנים שונים וכמו כן למד הוראת אמנות והוא מלמד בסטודיו שלו ואף מעביר סדנאות ציור ביוון. לפני 9 שנים עזב את עבודתו והציור הפך להיות המרכז, או כמו שהוא מגדיר זאת "הוא מצייר את חייו". מוטי יוצר במגוון מדיות: צבעי שמן, צבעי מים, פסטל, הדפס לינולאום, מונוטייפ, חיתוכי עץ וכן פיסול קרמי. את השראתו שואב מוטי מהשכונה בה הוא חי, הבית שלו בלב הדר, שכונה ציורית למדי, והוא מצייר את האנשים שפוגש ברחוב, את הנוף המקומי, וכן מצייר בלילה בבתי הקפה, ממש כמו האימפרסיוניסטים במאה ה-19. כשאני מסתכלת בציוריו של מוטי אני נפעמת יותר מהכל מכישרון ההתבוננות שלו, הציור שלו מתחיל בתפיסה הייחודית שלו את העולם, ובאווירה שהוא מצליח ליצור בציור שמושכת את הצופה פנימה לתוכו. יש ייחודיות באופן בו הוא רואה ומצייר את מבניות הנוף והגוף בכתמים, ובאופן שבו הוא מתאר את נפילת האור על הדמויות והבתים. הוא מצליח לתפוס את הבעות הפנים ורוך הגוף בצורה מרגשת ועדינה, ויחד עם זאת יש משהו דרמטי בניגודים החזקים ובצבעוניות שלו, בעיקר בציורי הפסטל. עבודתו של מוטי מאוד מעמיקה, הוא מחוייב כולו לתהליך היצירה ויצירתו נעה על הטווח שבין ריאליזם לאימפרסיוניזם. מוטי חבר בגילדת אמני הפסטל האירופית ובאגודת הציירים והפסלים הישראלית. הוא זכה בפרסים על ציורי הפסטל שלו והציג במספר תערוכות. מוזמנים להציץ באתר שלו ולראות עוד עבודות והנה עוד פרטים על נסיעות הציור ליוון.