קתדרלות השייש הקטנטנות של מתיו סימונדס

פוסט האמנות הזה עוסק שוב במיניאטורות והפעם מאספקט ייחודי ויפהפה בעיני, עם האמן המוכשר מתיו סימונדס Matthew Simmonds. הפסל מתיו סימונדס חוצב בשיש ושואב השראה מהעניין הרב שיש לו במבני אבן, הוא ידוע בזכות דגמי השיש המעולים של הארכיטקטורה המקודשת שלו. שלא כמו רוב הדגמים האדריכליים של כנסיות, קתדרלות ובניינים אחרים, הפסלים הקטנים של סימונדס אינם מודלים חופשיים. במקום זאת, הם מתקיימים בתוך לוחות אבן גולמיים, שם הם חושפים עולמות מסובכים ומורכבים. הניגוד בין הדגמים המגולפים דקים ומדוייקים לבין השיש הגס, נוגע באופן סמלי ביחסים בין הטבע למאמץ האנושי, היבט מרכזי בעבודתו של סימונדס. כדי ללכוד את המושג הזה של "מאמץ אנושי", סימונדס מעטר את העולמות הזעירים האלה באלמנטים אדריכליים מעוררי השתאות, שמאפיינים את הבנייה בימי הביניים. כיפות שמשחקות עם החלל הנגטיבי שנוצר סביבן, קמרונות שמתמזגים לתוך השיש, ועמודים מקושטים שנראים כאילו הם תומכים במשקל בלתי אפשרי, הם רק חלק מהפרטים שנמצאים בפסליו. כשמתבוננים בפסליו הלבנים, לאור משמעות אדירה. בניגוד לכנסיות המלאות בציורים, ויטראז'ים ופסלים, המבנים שלו נטולי צבע, האופן בו נכנס אור דרך העמודים והפתחים יוצר ניגודים חזקים ומעניינים, כמעט כמו במבנים אמיתיים. בניגוד לקתדרלות בעולם האמיתי, הקתדרלות הקטנות בעולמו של סימונדס נעדרות אלמנטים דתיים כמעט לגמרי, ומקבלות מימד של מוצג ארכיאולוגי שטרם נחקר. בעוד הקתדרלות הענקיות אמורות לגרום להשתאות בשל גודלן העצום ותחושת הסחרור כשמרימים את הראש להביט בתקרות הגבוהות, בפסלים הללו נוצרת תנועת גוף הפוכה, של התכופפות והצצה פנימה. סימונדס למד תולדות האמנות באוניברסיטה והתמחה באדריכלות ימי הביניים. הוא עבד כמה שנים כמאייר ולאחר מכן למד את הפיסול בשיש ועבד כרסטוראטור בכמה מבני אבן חשובים באנגליה, ביניהם גם קתדרלות. הוא עבר לגור באיטליה שם התמחה בפיסול קישוטי האבן. זכה בפרסים חשובים והציג בתערוכות בכל העולם. סימונדס עבר להתגורר בדנמרק עם משפחתו, שם חי ועובד.

גודל הפסלים נע בין 20 ס"מ - 170 ס"מ