גיבורי-העל המזדקנים של אנדריאס אנגלונד
פוסט האמנות היומי שלי מוקדש לגיבורים המתהלכים ביננו, כל אחד מכיר גיבור או גיבורה, מוזמנים לתייג גיבורים אנושיים! כדי לדבר על גבורה, אני מציגה לכם היום את אנדריאס אנגלונד צייר שוודי פוטו-ריאליסט, שגם מצייר ציורי קיר עצומים וגם יוצר סרטים. היצירתיות הקולנועית שלו מטפטפת לתוך אמנות הציור שלו. בציורי השמן שלו הוא בונה סצנות נהדרות, מספר סיפורים ספוגים בהומור, והקומפוזיציות שלו נראות כלקוחות מהמסך. אנגלונד מוכר בעיקר מסדרת ציורי השמן הריאליסטים, ההומוריסטיים שלו, המתארים את חיי היומיום של גיבור אלמוני. הסדרה נעה בין השליחות הראשונה של הגיבור כפעוט, עד לציורי הגיבור הזקן, שעדיין נאבק עם המטלות היומיומיות. אנגלונד לדבריו, רוצה לאתגר את הסטריאוטיפים ולהרחיב את נקודות המבט שלנו על החיים. גיבור העל שלו רחוק מלהיות מושלם אבל זה לא אומר שהוא בחור רע, הוא פשוט אנושי כמו כולנו. להיות מושלם זה מפחיד, משעמם וצפוי. הרעיון של גיבור העל, התגלה כמושג מעורר השראה ופתח לו דלתות לעוד נתיבים, ותרם להגדרת סוג האמן שהוא היום. ציוריו של אנגלונד חביבים מאוד על אספני אמנות והופיעו באין ספור מגזינים וספרים.
בעיני השימוש בגיבור-על מזדקן, הוא קצת כמו הקלישאה על הליצן המחייך שצריך לשמח את כולם, אבל בנפשו פנימה הוא העצוב. הגיבור של אנגלונד הוא כנראה זה שנזקק להצלה. הוא נתפס על-ידי השוטרים, מעשן, שותה וחוטף הנגאובר, מסתבך עם הקניות בסופר, וחרד אצל רופא השיניים. גיבור העל עייף, מקומט ורוצה קצת שקט לעצמו. הוא קצת כמו כולנו, חי חיים טריוויאליים מלאי מטלות ומתישים. הגבורה היא הקריירה הדועכת שלו. אולי אם גיבור העל אנושי כמונו, אז גם בנו יש שמץ של גבורה?
