אנשי הבטון של איזק קורדל פולשים לרחובות

פוסט האמנות שלי מוקדש למושג חשוב ומעורר הדים ופרובוקציות בעולם האמנות: אמנות גרילה. למי שלא מכיר, גרילה הוא מונח הלקוח מהשפה הצבאית, Guerilla בספרדית היא מלחמה קטנה. שיטת לחימה המתבצעת לא על-ידי הצבא, אלא, על-ידי קבוצות קטנות וזריזות. יש גרילת יערות, גרילת הרים וגרילה עירונית, אבל לא התכנסנו כאן כדי לדבר על מלחמה, או אולי כן?

אמנות גרילה היא בעצם אמנות שמגיעה מהרחוב, ופועלת בדרך כלל במרחב הציבורי שאינו גלריה או מוזיאון. אמנות הרחוב הזאת בדרך כלל אינה חוקית ומונחת ומתבצעת באישון לילה, ומאפשרת לאמן לייצר שיח יומיומי עם הציבור. המוזיאונים נתפסים פעמים רבות כמוסד ארכאי המציג בין כתליו את המיינסטרים של האמנות, ולא מתעסק באמנות אורבנית. אמני הרחוב הם סוג של אקטיביסטים המביעים מחאה סביבתית, פוליטית, חברתית, אך אולי בסתר ליבם רוצים להיכנס למוזיאון, מבלי הצורך לשלם את המחיר האמנותי הכרוך בהכרה הממסדית. כולנו מכירים אמני גרילה בתחום הגרפיטי, דוגמת בנקסי. לאחרונה התוודענו גם לפסלי גרילה כמו איתי זלאיט שהציב פסל מוזהב בדמותו של בנימין נתניהו באישון לילה בכיכר רבין בתל אביב. לא בכל אמני הרחוב מנשבת רוח אנטי ממסדית, אבל באמן שאני מציגה לכם היום כן. איזק קורדל (Isaac Cordal) הוא פסל המציב אנשי בטון קטנים ברחבי המרחב הציבורי, יצירתו: Cement Eclipses, ליקוי מלט, היא ניסיון להגדיר את ההתנהגות האנושית הלקויה, מעצם פועלנו כמסה חברתית. עבודת האמנות של קורדל מנסה לתפוס את תשומת הלב שלנו ליחס המדרדר של האנושות לטבע, באמצעות מבט ביקורתי על ההשפעות של האבולוציה המתמשכת על העולם. עם מגע הקסם שלו כבמאי, הוא ממקם את הדמויות במקומות שגורמים להן להראות כחלק מעולם אחר מקביל שנפתח עבורן, למעשה הן עסוקות במטלות השגרתיות של האדם העכשווי. הגברים והנשים שלו נמצאים בודדים, בדרך כלל בתנועה או בתנוחה שיכולה לקבל משמעויות שונות. הדמויות מעוררות הזדהות ולעתים צחוק. הם מציגים שברים שבהם הטבע, עדיין קיים ושורד. חוסר היציבות של הפסלים האנונימיים האלה, בין העוברים ושבים המתבוננים בהריסה ובשיקום של כל מה שסביבנו, תופס את תשומת הלב שלנו ונוגע באבסורדיות של הקיום שלנו. קורדל אוהב את פסליו הקטנים, וגורם לנו להזדהות עם מצבים בהם הם נמצאים: זמן הפנאי שלהם, המתנה שלהם לאוטובוס ואפילו רגעים טרגיים יותר כמו מוות בשוגג, התאבדות או הלוויות משפחתיות. את הפסלים ניתן למצוא במרזבים, על גבי בניינים, על גבי מקלטים, אוטובוסים ובמקומות רבים ובלתי צפויים. קורדל הוא אמן מיצב ורחוב ומ- 2006 הוא עוסק בפרויקט נוודים בשם ליקויי בטון, בכל רחבי אירופה. דמויותיו האנושיות, שעומדות בגובה של 25 ס"מ בלבד, עשויות בטון, אותן הוא מייצר שוב ושוב באמצעות תבניות סיליקון. עבודותיו מוצבות באזורים עירוניים של ברלין, בריסל, ליאז', ברצלונה, ויגו ולונדון שם הוא מתגורר כיום.