איש עם מסכת חמור או חמור בחליפת אדם - פסליו ההיברידיים של אלסנדרו גאלו


הפוסטים שלי בענייני אמנות ישארו השבוע בתחום הפיסול, ובנתיים בעולמות ההיברידיים הסוריאליסטים.

הפסל השני שלי השבוע הוא אלסנדרו גאלו (Alessandro-Gallo), יליד גנואה שבאיטליה. הוא חי שנים רבות בלונדון, שם למד אמנות ועבד כצייר ומעצב וכעת עובד וחי בארצות הברית.

גאלו ידוע בפסליו האנתרופומורפיים. הוא יוצר יצורים היברידיים, המורכבים מגופים אנושיים ומראשי בעלי חיים. בתחילת דרכו היצירתית התנסה בצילום דיגיטלי ויצר תמונות מניפולציה דיגיטלית של בעלי חיים, כמו הנחת דובי קוטב על רציף רכבת תחתית ועזים בדרום לונדון, כדי להעביר מסר הומוריסטי. מלבד פסלי החימר, גאלו עדיין מצייר, ועושה קולאז'ים דיגיטליים, אך משנת 2005, התמונות שלו התחילו להפוך לתלת מימדיות. היצירה הראשונה שיצר היתה חמור לובש חליפה כשידיו בכיסיו. הוא למד פיסול בחימר אצל פסל איטלקי, וניצל כל הזדמנות לעבוד איתו.

הפסלים האנתרופומורפיים הסוריאליסטים שלו הם בגובה של כחצי מטר, ומדגישים את הקשר בין האדם והסביבה, הם עשויים בצורה ריאליסטית למדי, ומפורטים לרמת קפלי השומן, הקעקועים והבגדים. הדמויות נראות דמויות של אנשים פשוטים, כאלה שנוסעים ברכבת התחתית, עולים במעלית, יושבים על ספסל בפארק ואף מחפשים באשפה. הם כאילו נתפסו בעין המצלמה עושים דברים יומיומיים, נמצאים בתוך הקשרים מוכרים. הדבר היחיד שהופך אותם לסוריאליסטים, הם הפנים.

גאלו מתחיל את התהליך האמנותי שלו על ידי צילום האדם מכל הזוויות האפשריות, ולאחר מכן משתמש בצילומים של בעלי חיים כדי למזג את השניים להיברידיות משכנעת. האמן נהנה לעבוד בחימר, שאותו הוא רואה כמדיום המושלם לדמויות שלו, מדיום שיש בו מחד שבריריות ומאידך יציבות ומוצקות.

גאלו הציג את עבודותיו ברחבי העולם בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות, בארצות הברית, איטליה, בריטניה, הולנד ויפן, עבודתו אף הוצגה בביאנלה ה -54 בוונציה.

סטראני אינקונטרי, שמשמעותו "מפגשים מוזרים" הוא שמה של תערוכת היחיד הראשונה שלו בארצות הברית. השם מתאר בצורה מושלמת את ההרגשה שיש לאדם כאשר הוא רואה את דמויות החימר שלו. היצורים מוזרים באופן בלתי צפוי, הם בעלי דפוסי התנהגות ותכונות פיזיות אנושיות. גאלו משתמש בתכונות כמו "ערמומי כשועל" או "עקשן כפרד", דעות הקיימות בכל תרבות, ומופיעות גם באגדות וסיפורים רבים. האמן משתמש במיומנות רבה, באסוציאציות שיש לנו בין בעלי חיים ורגשות מסוימים, על מנת ליצור דיוקנאות פסיכולוגיים המתייחסים למצבים רגשיים אלה. לדוגמא, איש מכירות מעונב עם פני זיקית שמחליפה את צבעיה בהתאם ללקוח, או נמלה חרוצה המתוארת כהייטקיסטית לצד שולחן העבודה. אמא תרנגולת מגוננת על האפרוח שלה, או עוף דורס נובר באשפה, ארנבת שהיא משל לפוריות מתוארת בהריון וציפור שיר מנגנת בגיטרה. לתחושתי יש בלבול, הדמויות הן לפעמים אנשים במסכת חמור ולעיתים יותר חמור בחליפה, מאשר אדם בעל פני חמור.

אשמח לשמוע את האסוציאציות האישיות שלכם, לאיזה תכונות אנושיות מתחברים בעלי החיים ההיברידיים בעיניכם.