צבעוניות ששולטת בחלל - ג'ואנה ושקונסלוש

אני פותחת שבוע עשירי של כתיבה והתבוננות על אמנות, עם תחושה שיצרתי כאן מוזיאון וירטואלי, בו אני האוצרת ואתם הקהל. התערוכות שלי פתוחות לכולם, ולא צריך לקום מהכורסא!

השבוע אני רוצה להתייחס קצת לחומרים שמהם עושים אמנות, ולייחד את הפוסטים לאמנים שיוצרים מחומרים לא שגרתיים.

את הפוסט הראשון השבוע אני מקדישה לאמנית הפורטוגלית ג'ואנה ושקונסלוש (Joana Vasconcelos).

ג'ואנה ילידת 1971 חיה ועובדת בליסבון, מציגה תערוכות באופן קבוע מ 1990, אך עבודתה החלה לקבל הכרה בינלאומית, לאחר השתתפותה בביאנלה ה-51 בונציה ב-2005.

היא היתה האישה הראשונה והאמנית הצעירה ביותר שהציגה בארמון ורסאי ב-2012. וכן זכתה להציג תערוכת יחיד במוזיאון גוגנהיים בבילבאו, ותערוכות רבות נוספות בכל העולם.

התמזל מזלי לראות את יצירתה "לוזיטנה" במוזיאון תל-אביב ב-2013, דמות ולקירית מהמיתולוגיה הנורדית המרחפת מעל שדה הקרב ושולטת בתוצאות הקרב.

ג'ואנה עובדת עם חומרים שונים ומשתמשת המון בטקסטיל, חלקו תעשייתי וחלקו עבודת יד, כמו קרושה ורקמות מסורתיות פורטוגליות. היא משתמשת ביצירתה גם בחומרים אחרים כמו פלסטיק וחימר, הכל בהתאם לפרויקט.

ג'ואנה לוקחת חומרים ומוציאה אותם מהקשרם, נותנת להם פרשנות חדשה, דוגמת הנברשת הענקית שתלתה בארמון ורסאי, חדי העין יבחינו שהיא עשויה מחומר מפתיע במיוחד!

היא פורצת גבולות בין גברים ונשים, בין מסורתי ועכשווי, בין פרטי וציבורי, וכן פורצת את גבולות המרחב המוזיאלי במימדי היצירה. עבודותיה גולשות ושולחות זרועות ארוכות בין חללי התצוגה, לעתים קשה להכיל אותן וצריך להסתובב בכל המרחב כדי להתחיל ולהבין את המבנה שלהן. ג'ואנה מתחברת למקום בו היא מציגה ויוצרת בהתאם לתוכנית האדריכלית של החלל. עבודותיה נראות אורגניות, רכות, כמעט נוזליות, הן צבעוניות מאוד ומשתלטות על החלל, אך גם מתקשרות איתו.