יצורי הצמיגים המפלצתיים של יונג הו ג'י

הפוסט השלישי שלי השבוע בתחום חומרי האמנות הייחודים מוקדש לפסל הקוריאני יונג הו ג'י

(Yong Ho Ji).

הו ג'י עשה את התואר שלו בפיסול באוניברסיטה בסיאול ולאחר מכן עבר לארה"ב כדי להשלים את לימודיו באמנויות יפות באוניברסיטת ניו יורק.

הו ג'י מפסל בדרך כלל מינים בסכנת הכחדה ודמויות מיתולוגיות שמתמזגות בצורה מושלמת, לעתים גם עם בני אנוש, אחת לתוך השניה. הוא מחבר את מבנה הגוף האנושי עם תכונות של בעלי חיים המוכרים לנו, בעזרת רצועות צמיגים חתוכות בקפידה המייצגות את הבשר, השרירים וקימורי הגוף.

הפסלים של הו ג'י מזכירים מפלצות מדע בדיוני, יצורים זרים, הומנואידים ואורגניזמים מהונדסים גנטית, המופיעים במיתוסים ובסיפורי מדע בדיוני מודרניים ובסרטים.

החומר הייחודי בעבודתו הוא הצמיגים המשומשים ממוחזרים, המחוברים יחד על ידי שרפים סינתטיים, ונתמכים על ידי מסגרות פלדה, עץ, או קלקר, בעיני היצורים הוא משתמש באבני חן אקריליות.

הו ג'י עוסק בבחינה של תיאוריות אבולוציונית, ויש לו הבנה אנטומית מעולה, המתבססת על מחקרים אנטומים שערך בבעלי-חיים.

הצמיגים אותם אימץ הו ג'י כחומר המזוהה עם עבודתו, מתבססים על זיכרון ילדות מוקדם של הנסיעה לצד הגלגל הרזרבי בג'יפ המשפחתי.

בילדותו, סבתו גידלה בכפר בקר ובעלי חיים אחרים, חשיפה מוקדמת זו הן לבעלי חיים מבויתים והן לבעלי חיים פראיים, השפיעה על רצונו ליצור אמנות המדברת על אחריותה של האנושות לטבע, הן מבחינת התוכן והן מבחינת החומר.

דרך החומר ממנו בחר ליצור, מצליח הו ג'י להגיע להבעות מדוייקות ומפתיעות. הוא משלב סוגי צמיגים שונים בעלי עובי, גמישות ומרקם שונה כדי לדייק את ההבעה והאנטומיה לכדי דימוי כמעט ריאליסטי. הוא משתמש בצמיגי טרקטורים, מכוניות שונות, אופנועים, אופני הרים ואופני מירוץ.

הו ג'י מפסל בצורה מסורתית למדי מבחינת תהליך המחקר והפיסול עצמו, אך משתמש בחומר ייחודי לאמנות שנפוץ למדי בחיינו, ובכך גם קורא תיגר על הפיסול המסורתי.