נכתב בדם - וינסנט קסטיליה


הפוסט החמישי שלי השבוע בנושא חומרי אמנות ייחודיים מוקדש לצייר האמריקאי וינסנט קסטיליה (Vincent Castiglia). ********************************************************************* טריגר רגישות לעניינים גופניים, דם, שלדים ואיברי גוף. הפוסט לא מיועד לאנשים רגישים!!! ********************************************************************** * * * * * ********************************************************************* וינסנט קסטיליה מצייר בנוזלי החיים עצמם: דם ומים. הציורים של קסטיליה הם ציורים סוריאליסטים מונוכרומטים (מונוכרומטי: מונו-אחד, כרום-גוון) הבוחנים חיים, מוות ומצבים אנושיים. הדמויות בציוריו ארכיטיפיות, דמויות של מעגלי החיים, לידה ומוות. קסטיליה הציג במוזיאונים רבים בעולם בעיקר בארה"ב ובקנדה, עבודתו המסקרנת הוצגה במגזינים שונים, ועבודותיו חביבות על אספני אמנות בינלאומיים. כמו כן, יצירתו הוכנסה לאנציקלופדיה בינלאומית של אמנות ויזואלית פנטסטית, סוריאליסטית סימבוליסטית. הדם נחשב מבחינה טכנית רקמה. מורכב מכ- 55% פלזמה, נוזל צלול צהבהב, שנפחו 90% מים. כך שהדמויות של קסטיליה, השרירים והעור שלהן, צבועים ב"בשר נוזלי". בדרך זו הריאליזם של הדמויות שלו, אינן רק מתוקף הסגנון בהן הן מצוירות, ואינן רק אשליה אופטית, אלא מתקיימת העברה אמיתית של בשר ודם לכל אחת מעבודותיו. בפרטיות של הסטודיו שלו, קסטיליה מתרגל סוג של הקזת דם מודרנית, הוא שואב את כוח החיים שלו, המכיל מהאנרגיה הנפשית שלו, תוך מתן שחרור ופורקן ואחר כך נתינת צורה. בכך הוא מפרק את המחסום בין אמן לאמנות במובן המילולי והמיידי ביותר. לדבריו השימוש בדם החל מתוך הצורך ליצור חיבור אמיתי ואינטימי בינו לבין העבודות, כך כל ציור הוא חלק ממנו בכל מובן. לטענתו השימוש בדם הוא ממש כמו שימוש בצבע. הדם כמו צבעי שמן ואקריליק מכיל תחמוצת ברזל, והאופן בו הוא מדלל אותו במים וצובע באמצעות מכחולים דומה למדי, לכל טכניקת ציור קלאסית. בשנת 2008 קסטיליה קרס ואושפז, ואף נאלץ לעבור ניתוח חירום, כשהתכונן לתערוכת היחיד הראשונה שלו. ככל הנראה איבד ספירה של כמות הדם שאסף, מכיוון שהיה מרוכז מאוד ביצירה. עד כה השתמש בכמה ליטרים של דם. קסטיליה הוא גם מקעקע במקצועו, ואינו הראשון שעשה שימוש בגופו לצורך היצירה. יש זרם אמנות שלם של אמני גוף, המשתמשים בגופם ביצירה בדרכים שונות, אם לא יהיו תגובות קשות ונגעלות מידי לפוסט, אשקול להרחיב בעניין זה. מקווה שתישארו איתי גם אחרי הפוסט הזה, יש אמנים שהאמנות היא חייהם, כנאמר: "אמנות או נמות".