2 ביולי 2019זמן קריאה 3 דקות

פאול אורינגר - מצייר בחושך ואור

הפוסט שלי היום מוקדש לצלם פאול אורינגר. פאול יוצר בחושך ואור, החושך הוא הבד שעליו מצייר, הפנס הוא המכחול. פאול נותן חיים לחפצים דוממים שסביבו ומוציא מהם יופי, דרמה ותיאטרליות. הצילומים שלו שואבים השראה ממסורת עתיקה של ציורי טבע דומם, ודומים להם בניגודי האור והחושך החזקים ובסגנון. במקבץ התמונות הוספתי ציור של הצייר פיטר קלאס מ-1630 שמתכתב עם אחד מתצלומיו של פאול. ציורי הטבע הדומם בהולנד של המאה ה-17 שנקראים: Stilleven "החיים הקפואים" או "החיים השקטים", העבירו מסר רעיוני, אך גם ניסו להראות יופי ומיומנות גבוהה בתיאור חומרים כמו זכוכית, בד, בשר, פירות ומרקמים מגוונים. פאול, כמותם, עושה שימוש במשמעויות המיתולוגיות והסימבוליות של החפצים. לדוגמה, הרימונים שחוזרים ביצירתו, מוכרים בתרבות היהודית כמשל לריבוי חוכמה ומצוות, בשל היותם מלאים בגרגרים עסיסיים ומתוקים, הרימון כאחד משבעת המינים מסמל ברכה, שפע ויופי ומופיע גם בתרבויות ודתות נוספות. הרימונים הבשלים מופיעים בצילומיו של פאול כמו גם הרימונים המרקיבים, שרומזים על הביקורת החברתית שלו, שעוברת כחוט דק ביצירתו, למשל במאזניים המסמלים את הצדק שנזרק הצידה.

טכניקת הצילום של פאול מדוקדקת וקפדנית, הוא בונה סט צילום שלם בסטודיו בביתו, מתכנן קומפוזיציה ורוקם את הסיפור מאחורי התמונה. פאול עובד בחדר החשוך, חושף את הקומפוזיציה שבנה לאור הפנס שבידו, ומטיל קרן אור בודדה על החפצים. הוא מדגיש את האור הנופל על קליפת בצל מבריקה, דובדבן או כלי מתכת, ותחת ידיו כל פירור אבק הופך מוחשי וחי. החפצים לתצלומים הם חלק מאוסף החפצים שנמצא בביתו, חלקם מגיעים משיטוטיו עם ביתו שילה, וחלק הוא מכין במיוחד עבור הסיפור שבונה. אפשר למצוא אצלו בסטודיו צלחת תפוחים גדולה, בה התפוחים מרקיבים לאיטם וממתינים לתורם, או ספר שאת דפיו הרטיב כדי שיתיישן ויקבל את האופי שהוא רוצה בצילום. היערכות לתמונה אחת יכולה לקחת שבועות, הקומפוזיציה מסתדרת במחשבותיו והוא מחפש או יוצר את החפצים המתאימים. טכניקת הצילום שלו מורכבת מהרבה ניסוי וטעיה. תצלום אחד יכול לקחת יום שלם. בעידן בו אנו מצלמים בטלפון הנייד מאות ואלפי תמונות שנבלעות בזכרונות המחשב שלנו, פאול יוצר כשלוש תמונות בשבוע, מלאות כוונה והתכווננות. פאול מספר שתמיד היתה לו תשוקה לצילום, היתה לו מעבדת פיתוח בבית עוד בימי הנגטיבים. לפני כשנתיים למד בסטודיו גברא תאורה וצילום סטודיו, ולמד אצל שני צלמים מעולים בעלי שם עולמי, כפיר זיו ויורם אשהיים שנתנו לו את ההשראה להתמחות בשיטת הצילום הזו שנקראת: Still Life - Light Painting. מאז פאול מתעמק בה וכמעט לא יוצא מהסטודיו.

פאול עלה לארץ בגיל 19 עם תנועת נוער מאורוגוואי, היישר לקיבוץ כפר גליקסון. גם היום כשהוא כבר נושק ל-80 הוא עובד בהתלהבות רבה, הוא מתנדב ומלמד, ושמח להעביר הלאה את הידע שלו, ואם מישהו מעוניין ללמוד את השיטה מוזמן ליצור עימו קשר.

אני מרגישה זכות גדולה שהכרתי את פאול ואת שילה ואת יצירתם. יש לי הרבה מחשבות לאחרונה על יצירה ומקורותיה. מה הופך אדם ליצירתי ומוביל אותו בחייו להשתמש באמנות על כל סוגיה ככלי לבטא את עצמו. שאלות של גנטיקה וסביבה, מה מוביל למה, האם יצירתיות זורמת בדם, או שמא זה חינוך. איך יצירה של בן משפחה אחד משפיעה על האחר. זאת שאלה מאוד מורכבת וכנראה שיהיה קשה לענות עליה בצורה חד משמעית. סגנון היצירה של פאול ושילה שונה זה מזה בתוצר הסופי, אך בתהליך היצירה יש קווי דמיון. שניהם מחפשים, ערניים לסביבה ושואבים ממנה מקור להשראה, שניהם אוספים חפצים ובדרכם הייחודית בונים קומפוזיציה בין אלמנטים זרים זה לזה, ומרכיבים עולם חדש ושלם לכדי יצירה אחת אחידה.

שילה ופאול, תודה שאירחתם אותי בסטודיות שלכם ונתתם לי להציץ למקום שבו נוצרת היצירה (:

אני ממשיכה להביא לכאן אמנות טובה, מוזמנים לעקוב, להביא חברים, להביע את דעתכם, לשתף ולהגיב בכל דרך. אם אתם מכירים אמן מעניין אשמח שתכתבו לי, ואם אתם אמנים שרוצים להיפגש, אשמח אם תצרו איתי קשר.