סדרת יומני אמנות - פוסט ראשון - איריס אפטר
הפוסטים שלי השבוע מוקדשים לנושא שקרוב לליבי כיוצרת, יומני אמנות (Art Journaling). יומן אמנות הוא למעשה יומן אישי, מעין מחברת או ספר, שהשפה בו היא בעיקרה ויזואלית. פעמים רבות היומנים הללו נעשים, ממגוון גדול מאוד של חומרים, תוך שימוש רב בצבע, לעתים משולב טקסט והמגוון נע מרישום וקולאז' ועד אלמנטים של תפירה. יומן אמנות שכזה הוא אישי, וכמו אחיו היומנים הכתובים שנועדו לכותבים, יומני האמנות נועדו לאלה שמציירים בהם. היצירה הכרוכה ביומן, היא תהליך מתמשך המתעד דימויים אמנותיים ברגעי זמן שונים, הקשורים לחוויות חיי היוצר. היומן מוכר גם בתחום הטיפול באמנות כחלק מתהליך טיפולי תרפויטי. שימוש ביצירה שנסגרת בתוך ספר, מאפשרת העלאת קונפליקטים מהחיים והתבוננות בהם בתוך מקום סגור ובטוח. מושג זה הפך מוכר לאחרונה, בקרב קהילות יצירה שונות, ונלמד בעולם ובארץ במסגרת קורסים וסדנאות משלב הכריכה והדפים, דרך שלל טכניקות יצירה הממלאות את היומן. תהליך היצירה ביומן האמנות, כבכל יומן כתוב יכול לשמש כל אדם, גם מי שאינו אמן בהגדרתו ולא בהכרח כחלק מתהליך טיפולי.
את הפוסטים של השבוע בחרתי להקדיש לארבע יוצרות יומנים ישראליות שבחרו כולן, להעביר את הידע שלהם הלאה, ללמד נשים נוספות ולהיטיב עימן, הן מהמקום היצירתי והן מהמקום הטיפולי.
הפוסט הראשון בסדרה מוקדש לאיריס אפטר. איריס נולדה בצפת לאבא צייר איציק אפטר שהיה בעל גלריה, את הגלריה סגר כשנולדה, אך את אווירת היצירה בבית והצבעים הביא איתו. הם היו מטיילים יחד ומתבוננים על העולם עם מחברת וצבעים. אמה ריטה מצד שני היתה מחוברת לעולם הכתיבה וכתבה יומנים רבים. איריס איבדה את אביה כשהייתה בת 16 ואת אימה בגיל 17 ונותרה לבד כבת יחידה. האמנות והיצירה נשארו איתה וליוו אותה תמיד. היא למדה במגמת אמנות בתיכון, בצבא היתה מדריכת טיולים ואחר כך נרשמה לתואר ראשון באמנות והוראה בבית ברל. חוויית לימודי האמנות היתה מאוד משמעותית עבורה. היא זכתה ללמוד אצל מורים-אמנים מצויינים שהיו חמים ומאפשרים: רועי רוזן, סמדר אליאסף, יאיר גרבוז, גליה יהב ז"ל, דגנית ברסט, יואב אפרתי וציבי גבע, דורון רבינא וענת בצר. איריס תכננה להמשיך בלימודי טיפול באמנות, ומלכתחילה הלכה ללימודי אמנות כדי להיות מטפלת ולא אמנית פעילה, על-אף שהלך לה טוב והציגה במספר תערוכות. בהמשך התמסרה כל כולה לעולם הטיפול באמנות ותמיד יצרה במקביל. היא למדה טיפול באמנות בבית ברל ועבדה כמטפלת באמנות במשרד החינוך. במהלך חופשה חזרה ליצור ביומני אמנות, ובהמשך פתחה בשותפות עם מירב ריידס אהרוני קבוצה פעילה בפייסבוק ליומני אמנות, שנקראת: היומנאיות- הבית ליומנאיות יוצרות של איריס ומירב, והן החלו מנחות קורסים וסדנאות בתחום יומני האמנות. איריס ומירב מלמדות בעיקר טכניקות שמשתלבות ביומן האישי, עם דגש חזק על עולם השירה הכתובה אליו הן שתיהן מחוברות. המסר העיקרי שלהן בעבודה בתוך יומני האמנות הוא ההתנסות והחוויה, אין מבחינתן דרך אחת נכונה. היומן הוא כר התנסות עבור היוצרות. איריס ומירב אוהבות את הביחד שלהן ואת זה הנוצר בקבוצה, ונהנות מהמקום שיצרו המאפשר לנשים, בתוך המרתון של היומיום, לעשות עצירה במרוץ ולהיות יחד בעשייה, במחשבה, בקשר ובהנאה. היום איריס מתמקדת בעבודה בקליניקה הפרטית ובקבוצות היומנים, היא יוצרת ומחוברת מאוד לאמנות עכשווית, מתגוררת בתל אביב עם בעלה גל ושני ילדיה איילה וזוהר.
יצירתה של איריס מגוונת למדי, היא יוצרת במגוון חומרים רחב, יש לה יומנים מלאי טקסטים ושירים, יומנים בהם היתה עסוקה כל כולה בצילום, פיתוח ושימוש בתצלומים, יומנים שמרביתם קולאז' וכאלה שעוסקים ברישום. היומנים של איריס אישיים מאוד ועוסקים בחוויות אישיות ואינטימיות, התבוננות בהם היא כמו הצצה לתוך הנפש פנימה. איריס קופצת מדף לדף בין ימים, חודשים ושנים, מרגעים מילדותה, אל רגעים עכשוויים של האימהות, נושא עמוק מאוד שחוזר רבות ביצירתה.
איריס יקרה, אני מודה לך מעומק הלב על השיתוף והחשיפה לעולם היצירה האישי שלך ומאחלת לך הצלחה רבה.
אני ממשיכה להביא לכאן אמנות טובה, מוזמנים לעקוב, להביא חברים, להביע את דעתכם, לשתף ולהגיב בכל דרך. אם אתם מכירים אמן מעניין אשמח שתכתבו לי, ואם אתם אמנים שרוצים להיפגש, אשמח אם תצרו איתי קשר.