?מי מסתתר מאחורי המסכה

February 15, 2018

אני יודעת שאתמול היה יום האהבה והיום יום המשפחה ויסלחו לי כולם, אבל הראש שלי כבר עוטה מסיכה לפורים. כן, כן, היום ראש חודש אדר ואתם יודעים כבר לבד, משנכנס אדר מרבים בשמחה.

אדר בשבילי הוא בדרך כלל חודש מאוד משמח ויצירתי. חודש יום ההולדת שלי ושל שני הבנים שלי, מה שמאפשר יצירתיות בכל ענייני העוגות לילדים, וכמובן החודש של פורים, חג התחפושות והמסכות.

נולדתי וגדלתי בקיבוץ, שם חג הפורים הוא האירוע הכי גדול ושמח בשנה, כולם מתחפשים, רוקדים, משתטים ושותים יחד, נערים, הוריהם, קשישים והפיליפיניות שלהם. יש מחסן תחפושות להשאלה מלא כל טוב לילדים ולמבוגרים, ולקראת החג מתארגנות קבוצות עבודה לבחירת קונספט לחג ובניית תפאורה, הכנת הופעות ותחפושות. בקיצור חגיגה אחת גדולה. מאז שעברתי לעיר הפסקתי להתחפש ואני בעיקר משקיעה בתחפושות של הילדים.

 

בתמונות העבר: התחפושת הליצנית הראשונה שלי, ואני מחופשת למורטישה אדאמס עם מיאו של אחותי.

              

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נושא המסכות מהפן היצירתי, העסיק אותי תמיד, החג הוא רק תירוץ.

כשיוצרים מסכה בין אם היא לשימוש או לא, יכולות להיות כמה מטרות, חלקן גלויות לנו וחלקן קצת פחות מודעות.

מבחינה היסטורית ייחסו למסכות, בטקסים דתיים פולחניים כוחות מאגיים, האדם המחופש קיבל כוח שהועיל לו בבקשותיו בנושאים כמו הורדת גשמים, צייד, ריפוי מחלות, סילוק שדים ורוחות רעות. לעתים קרובות היו למסכות כאלו דמויות של שדים או אלוהויות שונות.

מסכת נחל חימר, משמאל מתוך תערוכת "פנים אל פנים" שהוצגה במוזיאון ישראל.

מסיכה בת כ-9000 שנה, אחת מהמסכות העתיקות בעולם. לפי דעת החוקרים, מסכות אלו הן של האבות הקדמונים הניאוליתיים, ונועדו להגן ולפעול לטובת בני שבטם.

 

משמאל: מסכה מעוטרת בצבע, נחל חימר, התקופה הניאוליתית הקדם–קרמית ב', לפני 9,000 שנה, רשות העתיקות, מוצג במוזיאון ישראל (© The Israel Museum, by Elie Posner)

מימין: פסל ראש "אב קדמון", יריחו, התקופה הניאוליתית הקדם–קרמית ב', לפני 9,000 שנה, סיד, קונכיות וצבענים, 22.5x15 ס"מ,

רשות העתיקות; מוצג במוזיאון רוקפלר, ירושלים (© The Israel Museum, by David Harris Collection of the Israel Antiquities Authority)

 

אלפי שנים אחר כך התגלגלה המסכה לתיאטרון היווני שם שימשה כייצוג לאופי הדמות, מצחיקה או טראגית. נשים שלא הורשו לעלות לבמה, גם הן יוצגו על-ידי הגברים במסכות נשיות.

במאות ה 17- 16 בקומדיה דל'ארטה, המסכה הייתה לצורך הגזמת החיסרון המרכזי או הפגם של הדמות, מעיין קריקטורה, והיו כמה טיפוסי דמויות קבועים שחזרו על עצמם. המסכות בקומדיה דל'ארטה היו שונות מן המסכות השלמות בהן השתמשו בתיאטרון ביוון העתיקה, הם השתמשו בחצאי מסיכות, שכיסו רק את אפו, עיניו ואת חלק מלחייו של השחקן.

    

  דמותו של פונצ'ינלה

Italian Pulcinella, Maurice Sand, 1860, Maurice Sand, Michel Levy Freres, Paris.

 

בשנים מאוחרות יותר, הפכה המסכה בחברות מסוימות לפריט יומיומי בנשפי מסכות.

באמנות ובארכיאולוגיה ניתן למצוא מסכות בפסיפסים עתיקים. בימי הביניים למשל, המסכה הייתה דבר שלילי כי ייצגה את הסתרת האמת של העומד מאחוריה, והמסכות הפכו לשדים ויצורים אחרים.

שרידי ארכיאולוגים, דימוי של מסכה ברצפת הפסיפס בסטרה המזרחית של בית הכנסת, מבט לדרום-מזרח, בחורבת חוקוק שבגליל המזרחי.

 

בשנים מאוחרות יותר תוארה המסכה ביצירות אמנות, בספרות ובקולנוע בהקשרים שונים: לעתים כדימוי פרימיטיבי לחברה פולחנית, לעתים דווקא כדימוי ליושר ולעתים כסמל לצביעות, אך כמעט תמיד מקושרת עם מושג של הסתרת זהות, למשל בסרטי גיבורי העל למיניהם כמו באטמן, בסרט הצעקה וכמובן בסרט המסכה.

היום השימוש במסכה יכול להעיד על עיסוקו של האדם ולהבדיל אותו מסביבתו ברמה המקצועית, לדוגמה: מנתחים, מתאבקים, סייפים, נהגי מרוצים ושחקני פוטבול, אלה הן גם מסכות שתפקידן הגנה על הפנים.

 

במסכה מתקיים דבר והיפוכו שעושים אותה לכל כך מרתקת בעייני. מצד אחד, מטרתה להסתיר את פנינו ולאפשר לנו להיות מישהו אחר, או משהו אחר, מפלצת, חיה, אדם, או דמות אגדתית ודמיונית, ומצד שני דווקא הבחירה לעטות מסכה וללבוש פניו של אחר, מאפשרת לנו לגלות את עצמנו ולהוציא החוצה רצונות סמויים של מי היינו רוצים להיות.

 

כאשר יוצרים לבד מסכה התהליך יכול לאפשר לנו יצירת דיוקן עצמי. לפי גישות טיפוליות אחדות, כמעט בכל דמות שנצייר או ניצור, אנחנו מכניסים חלקים מעצמנו. המסכה, קצת כמו קריקטורה מאפשרת לנו להדגיש או להקצין חלקים מסוימים בתווי הפנים ולעטות לרגע קט לא רק את מראה הדמות, אלא גם את תכונותיה.

בתמונה מסכה שיצרתי באמצעות תחבושות גבס על פניי, לאחר שהתקשתה והתייבשה, הגדלתי את תווי הפנים, שיניתי, צבעתי, הוספתי, זה מעיין דיוקן עצמי מעוות, כאשר החלק הפנימי נשאר דומה לתווי פניי. זו לא מסכה שנועדה לשימוש, העיניים והפה בה מכוסים.

 

אם מדברים על תחפושות ומסכות אי אפשר לא להזכיר את הקוספליי, משחק תחפושות יפני בו יוצרים תחפושות בהשראת עולם הקומיקס, משחקי הווידאו, הקולנוע וסרטי האנימציה היפניים. בני נוער ומבוגרים שואבים השראה ליצירת תחפושות שידמו לדמויות האהובות עליהם מעולם הקומיקס היפני: האנימה והמאנגה.

את התמונות צילמתי בתערוכה שהציגה ב 2016 במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אם פוסט המסכות הזה, עושה לכם חשק ליצור בעצמכם מסכה, אני מזמינה אתכם להפגש איתי לבוקר יצירתי של מסכות בביתי. לרשותכם יעמדו מסכות בסיסיות מהן נוכל להכין כמעט כל דבר על ידי חיתוך והדבקה של חומרים, המון סוגי צבעים ואלמנטים קישוטיים שונים.

כל הפרטים מופיעים בקישור - סדנת מסכות על קפה ואזני המן (-:

 

אם אתם רוצים להעמיק עוד בעניין, מציעה לכם לקרוא את המאמר הקצר והמרתק על איך תחפושות משפיעות על התנהגות בני האדם ומה יכולה הבחירה בדמות מפחידה, מרשעת, תמימה או סקסית להעיד עלינו. מתוך אתר מהות החיים: "מה התחפושת שבחרתם אומרת עליכם? 3 השפעות פסיכולוגיות של תחפושות"

 

אם תרצו לדעת עוד על תערוכת המסכות העתיקות בעולם שהוצגה במוזיאון ישראל, מוזמנים לקרוא ראיון עם האוצרת ד"ר דבי הירשמן- לחצו כאן.

 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

חיפוש לפי נושא
Please reload

עקבו אחריי
  • Facebook Classic