הדיאלוג בין המזרח למערב ובין הישן לחדש ביצירתו של ליי שיו

March 29, 2019

הפוסט החמישי שלי השבוע בתחום הפיסול, בניגוד לעבודות המונומנטליות שהעליתי אתמול, מציג עבודות קטנות ושבריריות של האמן ליי שיו (Lei Xue).
שיו הוא פסל, צייר, צלם ואמן וידאו ואנימציה סיני, הבוחן לעתים קרובות את המתח בין מסורת העבר הסינית לבין המודרניות.
סדרת היצירות שלו הנקראת "שתיית תה" הוא אוסף של פסלי פחיות.
כל פסל/כלי נבנה על ידיו כדי לדמות פחית מקומטת. הפסלים עשויים מפורצלן לבן מעוטרים בדפוסים כחולים הלקוחים מהתרבות הסינית, בהשראת שושלת מינג, אך ליי שיו עושה טוויסט חכם ועכשווי על הקרמיקה המסורתית, ולטעמי אף מכניס בה אלמנטים קומיים.
כמו גישתו האסתטית לפיסול המבוססת על מסורת של מלאכה היסטורית בת אלפי שנים, כך גם בחירתו בכלי השתייה עצמם, שהם חלק ממסורת ארוכת שנים של שתיית התה הסיני בבתי התה.
הוא משווה את צריכת המשקאות המשומרים שלנו, לתה בתקופת שושלת מינג, ומציין קווי דמיון בין המהירות שבה אנו שותים, לבין ההתעלמות שיש לנו מהכלים עצמם.
את כלי התה הסינים, שלא כמו הפחיות, לא היו מייצרים בייצור המוני או במפעל. הם היו מפוסלים וצבועים ביד, שזה למעשה מה שעושה האמן עם הפחיות, שיו מייצר אותן אחת אחת, כמו כלים יקרים ומסורתיים, ונותן להן פרשנות מחודשת.
סדרת עבודות נוספת שלו היא אגרטלים בסגנון שושלת יואן, מעוטרים בדמויות של דיסני. גם כאן מכניס שיו אלמנטים עכשוויים וקומיים, המתחברים גם להיותו יוצר סרטי אנימציה.

ליי שיו משלב את המסורת עם התרבות העכשווית, יצירותיו המגוונות עוסקות בסוגיות של זהות וחדשנות ופותחות דיון עדין ושברירי, כמו הפורצלן שלו, על נושאים כבדים כמו הדיאלוג בין המזרח למערב ובין ישן לחדש.

ליי שיו למד ציור שמן בשאנדונג לפני שעבר לגרמניה, שם הוא מתגורר מאז 1999. הוא למד בבית הספר לאמנות ועיצוב בקאסל, וקיבל את תואר MFA בשנת 2005. בשנים 2012 -2013, שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת Renmin בבייג'ינג.

יצירותיו משתרעות על פני מגוון רחב של מדיות: ציורי גלילה, צבעי מים על נייר אורז, מיצבי וידאו וסרטי אנימציה, שהוקרנו בפסטיבלים לקולנוע במקסיקו, צרפת, אוסטריה ובלגיה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

חיפוש לפי נושא
Please reload

עקבו אחריי
  • Facebook Classic