רוזטי והאחווה הפרה-רפאליטית

April 25, 2019

 

הפוסט האחרון השבוע מוקדש לגבריאל צ'רלס דנטה רוזטי.

 

(1828 -1882) רוזטי היה משורר, מאייר, צייר ומתרגם אנגלי.

 

הוא ייסד את האחווה הפרה-רפאליטית ב-1848 בלונדון (Pre-Raphaelite Brotherhood) יחד עם ויליאם הולמן האנט וג'ון אוורט מיליי.

 

הקבוצה כללה ציירים, משוררים, פסלים ומבקרים, ורצתה לשנות את האמנות האנגלית ואולי אף את האמנות המערבית, על ידי דחיית מה שנחשב בעיניהם לגישה מכניסטית שאומצה לראשונה על ידי רפאל ומיכלאנג'לו. הם רצו לשנות את הגישה לאמנות שכללה משטר אימונים פורמלי ושינון, ולהחזיר לאמנות את פרטי הפרטים, את הקומפוזיציה המורכבת, ואת הציור מהתבוננות.

 

כל רקע נוף פרה-רפאליטי, צויר בנוף עצמו, כל דמות היא דיוקן אמיתי ממודל.

 

 

 

האמנות של רוזטי התאפיינה בחושניות, צבעוניות רבה, קומפוזיציה עמוסה מלאת פרטים וסימבולים מיתולוגיים בעיקר, רבים מנושאי ציוריו וציוריהם של חברי האחווה כבדים וכואבים, דיברו על יושר יצירתי, רוחני ומוסרי ועסקו הרבה במוות.

 

רוזטי עסק בקשר שבין השירה הרומנטית והאמנות, וכתב לעתים קרובות סונטות כדי ללוות את ציוריו.

 

חייו הפרטיים של רוזטי קשורים קשר הדוק לעבודתו, במיוחד ביחסיו עם המודלים שלו, ב-1850, פגש את אליזבת סידל, שהיתה אחת מהדוגמניות החשובות לציירים הפרה-רפאליטים. סידל הפכה למוזה שלו  ותלמידתו והם התחתנו ב-1860.

 

רוזטי צייר בשמן עם מכחולי צבעי מים, ציור דקיק כמו בצבעי מים על בד, עד שהמשטח היה חלק וכל גוון נשאר שקוף. 

 

הנשים בציוריו מיניות ונשיות, שיערן פזור לרוב, אלו נשים אדישות, אך בעלות כוח כמו לילית המוקפת סמלי מוות.

The Beloved (The Bride)
Dante Gabriel Rossetti
1865 
Oil on canvas
Tate Britain

This painting illustrates the Song of Solomon. Two passages from the Song of Solomon are inscribed on the picture's gilded frame:

My beloved is mine and I am his (2:16)
and
Let him kiss me with the kisses of his mouth: for thy love is better than wine (1:2)

 


The Roman Widow 
Dante Gabriel Rossetti
1874 
Oil on canvas, 103.7 x 91.2 cm.
Museo de Arte de Ponce, Puerto Rico

 

 

Lady Lilith
Dante Gabriel Rossetti
1866–68, 1872–73
96.5 cm × 85.1 cm
Oil on canvas
Delaware Art Museum, Wilmington, Delaware

 

הסונטה הכתובה על תחתית מסגרת הציור

Of Adam's first wife, Lilith, it is told
(The witch he loved before the gift of Eve,)
That, ere the snake's, her sweet tongue could deceive,
And her enchanted hair was the first gold.
And still she sits, young while the earth is old,
And, subtly of herself contemplative,
Draws men to watch the bright web she can weave,
Till heart and body and life are in its hold.
The rose and poppy are her flowers; for where
Is he not found, O Lilith, whom shed scent 
And soft-shed kisses and soft sleep shall snare?
Lo! as that youth's eyes burned at thine, so went
Thy spell through him, and left his straight neck bent
And round his heart one strangling golden hair.


 

 The Day Dream
Dante Gabriel Rossetti
1880
oil on canvas
158.7 cm × 92.7 cm
Victoria and Albert Museum
model: Jane Morris

הסונטה של רוזטי הנלווית לציור

The thronged boughs of the shadowy sycamore
Still bear young leaflets half the summer through;
From when the robin 'gainst the unhidden blue
Perched dark, till now, deep in the leafy core,
The embowered throstle's urgent wood-notes soar
Through summer silence. Still the leaves come new;
Yet never rosy-sheathed as those which drew
Their spiral tongues from spring-buds heretofore.

Within the branching shade of Reverie
Dreams even may spring till autumn; yet none be
Like woman's budding day-dream spirit-fann'd.
Lo! tow'rd deep skies, not deeper than her look,
She dreams; till now on her forgotten book
Drops the forgotten blossom from her hand.

 

Bocca Baciata (1859) signalled a new direction on Rossetti's work. (Model: Fanny Cornforth)

 

Proserpina

‏ 1872

 

Share on Facebook
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

חיפוש לפי נושא
Please reload

עקבו אחריי
  • Facebook Classic