אסתר לוריא ורישומי היהודים בגטו

April 28, 2019

השבוע נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ולכן אקדיש את השבוע הזה לאמנות ולאומנים שעסקו בשואה מהיבטים שונים.
כבר כתבתי בעבר שבשנים האחרונות מאז שכל הסבים והסבתות שלי כבר לא בחיים, אני בוחרת לעשות ביום השואה משהו המשמר את זכרון השואה. הניצולים הולכים ומתמעטים ביננו והרבה מהם סרבו לספר על האימה כמו סבי וסבתי מצד אימי שאחרי פלישת הנאצים לפולין, ברחו לברית המועצות. 
סבי וסבתי מצד אבי ברחו מגרמניה לארץ ישראל, כולם השאירו משפחות מאחוריהם שברובן נרצחו, ובנו את חייהם מחדש במקומות חדשים.
אני רואה את עצמי כדור שלישי וסוחבת עימי סיפורים קשים וזכרונות של מי שכבר לא יוכל לספר. ילדיי כבר לא יכירו מקרוב ניצולי שואה ותחושת השליחות שלי גדלה משנה לשנה. 
סבי משה הקדיש את חייו לשימור זכרונות. הוא הקים מוזיאון שהוקדש לילדים שנספו בשואה, מוזיאון לילדים שהנגיש להם אמנות, ארכיאולוגיה והיסטוריה, ובליבי אני רואה את עצמי כממשיכת דרכו.

הפוסט הראשון השבוע מרגש במיוחד ומוקדש לציירת אסתר לוריא. אסתר נולדה ביוני 1913 בלייפאיה שבלטביה. היא הייתה ציירת ומעצבת במה ותפאורה. היא למדה רישום וציור באקדמיה המלכותית לאמנויות היפות של אנטוורפן. זכתה פעמיים בפרס דיזנגוף. ב- 1934 עלתה לארץ ישראל עם חלק מבני משפחתה. בארץ עצבה תפאורות לתיאטרון העברי, עבדה בעדלאידע בתל אביב, בתערוכת ביאליק וביריד המזרח. כאשר המצב הביטחוני התערער התמסרה לציור חופשי, ואף הציגה תערוכת יחיד בגבע ב-1937 והשתתפה בתערוכות בתל אביב, ירושלים וחיפה.

ב- 1939 נסעה לקובנה לבקר את אחותה, וב-1940 הציגה תערוכה בנושא "הבלט", בבית האופרה הממלכתית שבקובנה.
עם הכיבוש הנאצי הוחרם תיק עבודותיה, משום שציוריה הוגדרו כ"אמנות יהודית". ב-1941 בעת ביקורה שם, הוקם גטו קובנה, ואסתר גורשה לגטו. אסתר המשיכה לצייר בגטו, היא נהגה להתיישב בפינות החצר הגדולה ולצייר. עיסוקה עורר הרבה עניין, האנשים התריעו בפניה אם הגרמנים מגיעים. היא ציירה מבנים, דיוקנאות וכל מה שעניין אותה סביב. זרים נתנו לה לצייר מבעד לחלון ביתם, מתוך הבנה של חשיבות תיעוד חיי הגטו.
היודנראט ידעו על עיסוקה, ובקשו ממנה להציג תערוכה מציוריה המלווה בהרצאת הסבר. בתערוכה שנערכה הוצגו 50 ציורים מתוך האוסף שלה שעמד אז על כ-150 רישומים בעט וצבעי מים. 
בשל מצבה הנפשי שהשפיע על יצירתה, הפסיקה לצייר למשך תקופה ארוכה, והיא גויסה לעבודות כפיה, וציירה בימים החופשיים שלה. הובטחה לה עזרה ובלבד שתמשיך לצייר מחיי הגטו, והושג בשבילה שחרור זמני מעבודת הכפייה לחודשיים, בהם הקדישה את כל זמנה לציור.
בגטו, הסתובבה לוריא בבתי מלאכה שונים, ובבית המלאכה לקדרות, בקשה מהקדרים היהודיים שיכינו לה כדים גדולים בהם תוכל לגנוז את ציוריה. היא הטמינה את ציוריה בכדים ומסרה אותם זמנית לידי היודנראט. ב-1943 גורשו שלושת אלפים יהודים מהגטו למחנות עבודה באסטוניה, ואסתר החליטה להסתיר את הכדים באדמה במחסן קטן סמוך לבית אחותה. אסתר כתבה מצדו של כל רישום מילות הסבר ותאריך, והוסיפה מכתב למי שימצא את הכדים ובתוכם כמאתיים רישומים ואקוורלים, השייכים למשפחתה בארץ ישראל. היא ביקשה למסור אותם לרשות מוזיאון תל אביב, אם תישאר בחיים. מזכיר היודנראט דאג להעתקי צילום ממבחר התמונות למקרה שהציורים יאבדו. העתקים נגנזו לחוד ואף הגיעו ארצה, ציוריה הם עדות למעשי הנאצים במלחמת העולם השנייה.
סיפורה של אסתר מרתק, כיצד הצליחה להשיג בגטו פיסות נייר קטנות ועפרון, כיצד סחרה באמנות של עצמה כדי לשרוד, ואת מי בחרה לצייר, כיצד הביעה את מחאתה השקטה בכך שלא חתמה, כשנתבקשה לצייר את הנאצים ומקורביהם. 
ביולי 1945 שבה לארץ ישראל, המשיכה לעבוד כמעצבת וציירת, נישאה לד"ר יוסף שפירא, ונולדו להם שני ילדים: יהודית ושאול. אסתר לוריא נפטרה בישראל ב-1998.
אני נפעמת תמיד מכוחה של האמנות ומכך שהציור היה כלי בהשרדותה של אסתר, כמו כן עדינותה כציירת ורישומיה הנהדרים, הם עדות לתרבות ענפה שהתרחשה בין הזוועות.

 

דיוקן אישה צעירה

מחנה שטוטהוף, 1944
עיפרון על נייר
7.4X10.5 ס"מ
אוסף מוזיאון האמנות, יד ושם, ירושלים
 

 רחל'ה
Ink on paper, 10.8 x 7.5 cm
Signed and dated, lower right: Esther Lurie, Leibitsch, 1944
עיזבון האמנית

 ירושלים, מבט ממרכז העיר והר הזיתים
 

Portrait of a Woman
Leibitsch (satellite of Stutthof Camp) 1944
Pencil on paper, 10.4 X 7.5 cm

 

 Portrait of a Young Man
Leibitsch (satellite of Stutthof Camp) 1944
Pencil on paper, 10.2 X 7.4 cm

 

 Portrait of a Young Man
Leibitsch (satellite of Stutthof Camp) 1944
Pencil on paper, 10.5 X 7.3 cm

 

 Woman Inmate in Striped Camp Uniform
Stutthof Camp 1944
Pencil on paper, 10.5 x 7.7 cm

 

 Woman Inmate Seen from the Back - Winter in a Summer Coat
Leibitsch (satellite of Stutthof Camp) 1944
Ink on paper, 10.3 x 7.5 cm

 

 

 עטיפת הספר עדות חיה

 

Evening Descends on Viljampole, Kovno Ghetto

Tel Aviv 1956, after a drawing of 1941
Watercolor on paper, 25 x 36.5 cm

 

 Viljampole, Kovno Ghetto
Tel Aviv 1956-1957, after a photograph of a drawing of 1941
Watercolor on paper, 17.7 x 29.5 cm

 

 Viljampole, Kovno Ghetto

Tel Aviv 1956, after a drawing of 1942
Watercolor on paper, 17.7 x 28.5 cm

 

 Portrait of a Young Woman in the Camp
Tel Aviv 1963
Lithograph, 25 x 18 cm

 

Portrait of a Jewish Inmate - She was Beautiful Once ...
Leibitsch (satellite of Stutthof Camp) 1944
Ink on paper, 11.5 x 7.5 cm

 נערה בטלאי צהוב
1941.
ציור עליו זכתה לוריא בפרס דיזנגוף
 

 לוריא בדיוקן עצמי בצעירותה
 

 עם השחרור הגיעה במרץ 1945 למחנה באיטליה, שם נפגשה עם חיילים ארץ-ישראליים ששירתו בצבא הבריטי. אחד החיילים היה הצייר מנחם שמי, שארגן תערוכה מרישומי המחנות והביא לפרסום את הספרון "יהודיות בשעבוד", בו כלל רישומים של לוריא במסגרת "מועדון החייל העברי" ברומא.
 

 

Share on Facebook
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

חיפוש לפי נושא
Please reload

עקבו אחריי
  • Facebook Classic