אליה צ'פין נוגעת בזיקנה ברוך

May 19, 2019

הבלוג הזה, בו אני כותבת באופן כמעט יומיומי על אמנות, הופך לאיטו לבמה מיוחדת במינה לעסוק בנושאים חשובים ומורכבים, דרך הפריזמה של היצירה.

לכל מי שלא הולך למוזיאונים או לגלריות ולא פותח ספרי אמנות, מקווה שאני נותנת הצצה לעולמות האמנות העכשווית, המקומית, וגם לאמנות העבר, מנקודות מבט קצת אחרות.

השבוע בחרתי לעסוק בנושא רגיש ומורכב: דימוי גוף.

דימוי גוף הוא ביטוי שגור, אבל מה הוא בעצם אומר?

ההגדרה היבשה מתייחסת לאופן בו אדם תופס את האסתטיקה והאטרקטיביות של גופו. תפיסות כמו גודל הגוף וצורתו, הרגשות והמחשבות כלפיו הם חלק מהדימוי שיש לנו על עצמנו, אותו דימוי יכול להשתנות בתקופות שונות, להיות חיובי או שלילי ואף להשתנות לפי חלקי גוף שונים. יש הרבה גורמים המשפיעים על האופן בו אנו מעצבים את דימוי הגוף שלנו, חברתיים ופנימיים.

השבוע אציג בפניכם כמה אמנים שעיקר עבודתם הוא סביב דימוי גוף, מהיבטים שונים כמו גיל, גודל ומגדר, ככל שאספיק, בכל זאת שבוע המדורות לפנינו...

אמנים רבים העוסקים בדימוי גוף, משלבים ביצירתם עירום. לצערי, על אף שמדובר באמנות, המנגנון האוטומטי של פייסבוק מצנזר לי תמונות. לכן, אעלה מראש את התמונות המעודנות ביותר שאוכל, ותוכלו לראות תמונות נוספות בבלוג שלי.

 

האמנית הראשונה שבחרתי להביא השבוע היא אליה צ'פין (Aleah Chapin). צ'פין נולדה ב-1986 וגדלה על אי מצפון לסיאטל, וושינגטון. היא בוגרת שני תארים באמנות, קיבלה פרסים נחשבים על יצירתה ביניהם, פרס על תמונת דיוקן, מטעם הגלריה הלאומית לפורטרט בלונדון בשנת 2012.

צ'פין היא ציירת דיוקנאות נפלאה, הדיוקנאות של מלאי כנות וישירות רובם בעירום מלא. היא בוחרת מודלים אנושיים אמיתיים, ועם זאת מצליחה לעורר מחלוקת ולמשוך תשומת לב שאינה תמיד חיובית.

הדוגמנים שצ'פין בוחרת הם כאלה שהחברה שלנו, פלורליסטית ככל שתהיה, מעדיפה לראות לבושים.

באחת מהביקורות הקשות שספגה נכתב כי הציור שלה הוא "רשומה רפואית גרוטסקית" ושיש לה "אובססיה לחרדת הבשר המזדקן".

צ'פין נפגעה בעיקר עבור המודלים שלה, שלטענתה עושים משהו מפחיד ואמיץ שמדגמנים עבורה כך, אבל יש לה מטרה חברתית לגעת בעצב התרבותי ולבחון אותו. היא שואלת: "למה יש לנו רגשות כל כך חזקים כלפי הגופים שאנחנו נמצאים בהם? מדוע יש לנו קושי כזה לראות תמונות של גופים המיוצגים בצורה אמיתית ללא מניפולציה דיגיטלית לא מציאותית? "

צ'פין ציירה המון נשים בעיקר בגיל השלישי, בשנים האחרונות החלה לצייר גם צעירות ונשים בהריון, ובתערוכה האחרונה שלה, הרחיבה את יצירתה גם לביטויים מגדריים, בהשראת שינוי מגדרי של קרוב משפחתה. היא מושפעת ממסעות פרסום שליליים שנעשו סביב נושא ההליכה לשירותים ציבוריים של טרנסג'נדרים, ומציגה את הגוף שלהם באנושיות פשוטה כפי שהוא, רק גוף.

רוב הדוגמנים שלה הם אנשים שמכירה מקרוב, משפחה וחברים, לדבריה, איש מהם לא דגמן בעבר, ויש בגופם משהו נינוח הגון וכנה, ועצם ההכרות איתם ועם חייהם המלאים ומודעותה לשלמותם כאנשים, מאפשרת לה ולנו, לראות אותם כאנשים שלמים ולא כדוגמני פוסטרים מיופיפים, ולהזדהות איתם ועם האינטימיות והישירות הזאת שהם משדרים.

 

Aleah Chapin, Laugh, 2011 

 

Aleah Chapin, Listening in the Dark, 2018

 

Chapin Aleah, Molly, oil on panel, 30x20 inches, 2014

 

Chapin Aleah, Flay, oil on canvas, 16x16 inches

 

Alex, Aleah Chapin

 

Aleah Chapin, Maybe Were Not So Different, oil on panel, 16x16 inches  

 

Aleah Chapin, Mully, oil on canvas, 16x16 inches  

 

The artist, Aleah Chapin with her piece, The Tempest. Photo Maria Teicher

 

 

Lucy, Chapin Aleah, oil on panel, 16x16 inches, 2014

 

Interfold, oil on canvas ,72x120 inches

 Rachel and Wes, Chapin Aleah, oil on canvas, 84*50 inches

 

 

Aleah Chapin, taste the air, 2015, oil on panel

 

Aleah Chapin, Self Portrait, 2018

 

Chapin Aleah, Emily,  oil on canvas, 15x15 inches

 

 Kara, Chapin Aleah, oil on canvas, 84*50 inches

 

 Shanti and Heather, Chapin Aleah, oil on panel , 60*48 inches

 

 QWILL, Chapin Aleah, oil on canvas, 84*50 inches

 

 The tempest, Chapin Aleah, oil on canvas, 82*82 inches

 

Emmett, Chapin Aleah, oil on canvas, 84*50 inches
 

The air was full, Chapin Aleah, oil on canvas, 84*58 inches 

 

 Auntie, Chapin Aleah, oil on canvas, 58x38 inches

 

Photo by Max Yawney

 

 



 

Share on Facebook
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

חיפוש לפי נושא
Please reload

עקבו אחריי
  • Facebook Classic