אמנות במחברת
תערוכה חדשה: קיר תחקירי
בשבוע שעבר נפתחה תערוכה חדשה בגרנד-Art גלריה לאמנות עכשווית בחיפה.
התערוכה: 'קיר תחקירי' של אביבית בלס ברנס, אוצרות של שירלי משולם.
אביבית בלס ברנס היא אמנית רב תחומית שהציגה בעשרות תערוכות, היא משתמשת בעולם דימויים רחב מהטבע ומהמדע תוך התכתבות עם עולם האמנות והספרות. ברנס מכניסה טקסטים בעבודותיה, חלקם קריאים וחלקם לא. עבודותיה חומריות מאוד, עבות, מחוספסות, נפחיות ומחורצות. תערוכה זאת הנקראת קיר תחקירי, עוסקת בדימויים חוזרים ביצירתה, וחוקרת את זהות האמנית. ברנס הציגה בעבר בעיקר סדרות של עבודות, ובתערוכה זו ליקטה מתוך 25 שנות יצירתה, מקבצי עבודות שיש להן קשר משותף רעיוני ולא חומרי.
כשהתבוננתי בתערוכה הרגשתי קצת כאילו נכנסתי לעולם של מאחורי הקלעים של היצירות, חלקן נראות כמו פתקי רעיונות או דפים שנתלשו ממחברת סקיצות, מחברת תווים או מפות שבילים מסומנות, כמו תחקיר הכנה לפרוייקט גדול או בליל של מחשבות ויזואליות.
התערוכה קיר תחקירי העלתה בי כמה שאלות בנוגע להבדלים בין כמה מושגים דומים זה לזה בתחום האמנות, שיש ביניהם קשר, אך הם שונים במהותם, על אף הגבול הדק העובר ביניהם: ספר סקיצות, יומן אמנות, קטלוג וספר אמן והחלטתי לעשות ביניהם סדר.
1. סימונים 6, קולאז' ורישום על עץ לבוד. 2. פרט מתוך קיר תחקירי. 3. סירת נייר, עפרון ועט כדורי על נייר
ספר סקיצות
המושג סקיצה מתייחס לרישום בקווים כלליים, תכנית ראשונית לא מוגמרת שמהווה מתווה הכנה לציור או פסל, מושג המופיע גם במוסיקה, תאטרון, אדריכלות, ספרות ועיצוב.
בעולם האמנות הקלאסי התייחסו לסקיצה כעבודת הכנה, אבל בימינו קיבלו הסקיצות והרישומים מעמד גבוה בפני עצמם ומוצגים כיצירות מוגמרות בתערוכות.
הסקיצות הקלאסיות הן קוויות ונעשות בדרך כלל בחומרים כמו עפרונות, פחם, דיו ולעתים כלי חריטה ועוסקות פחות בעולם הצבע.
ספרי הסקיצות המפורסמים מכולם הם אלו של לאונרדו דה וינצ'י. עדי ראיה תיארו את לאונרדו כשספר קטן משתלשל תמיד מחגורתו. במחברותיו רשם דה וינצ'י מחשבות, הערות ורישומים. כעשרים וחמש מחברות שרדו, חלקן פורקו, הורכבו מחדש או צורפו לקודקסים ואוספים אחרים. כמה מהמחברות הן מעין מסות שלמות סביב נושא מוגדר, שאת חלקן לפחות התכוון לאונרדו לפרסם, אך בפועל אין כמעט מחברת שלמה העוסקת בנושא יחיד.
לאונרדו דה וינצ'י, גיליון סקיצות של עוברים, 1510 לערך. מאוסף וינדזור
אחד מתוך רישומי הכנה רבים של פאבלו פיקאסו לגרניקה, אחת מהיצירות המפורסמות בעולם.
רישום מספר 15, מה 9 במאי 1937.
יומני אמנות – ART JOURNALING
יומן אמנות הוא למעשה יומן אישי, מעין מחברת או ספר, שהשפה בו היא בעיקרה ויזואלית. פעמים רבות היומנים הללו נעשים, בשונה מספר סקיצות, ממגוון גדול מאוד של חומרים, תוך שימוש רב בצבע, לעתים משולב טקסט והמגוון נע מרישום וקולאז' ועד אלמנטים של תפירה.
יומן אומנות שכזה הוא אישי, וכמו אחיו הכתובים שנועדו לכותביהם, יומני האמנות הם לאלו המציירים בהם. היצירה הכרוכה ביומן, היא תהליך מתמשך המתעד דימויים אמנותיים ברגעי זמן משתנים, הקשורים לחוויות חיי היוצר.
היומן מוכר גם בתחום הטיפול באמנות כחלק מתהליך טיפולי תרפויטי. השימוש ביצירה הנסגרת בתוך ספר מאפשרת העלאה של קונפליקטים מהחיים והתבוננות בהם בתוך מקום סגור ובטוח.
רקפת הדר, מטפלת באמנות המתמחה בתחום היומנים הויזואליים, מתארת במאמרה: "תרפיית "המסע הפנימי": היומן הוויזואלי ככלי טיפולי" כמה מן היתרונות שבעבודה ביומן ככלי בטיפול:
היומן לדבריה הופך למיכל שיכול לשאת בתוכו את הנושאים המורכבים שעולים בטיפול, וכן הופך לכלי תיעוד לתהליך הטיפולי ולחבר מלווה בתהליך בחדר הטיפול ומחוצה לו.
מושג זה הפך מוכר לאחרונה, בקרב קהילות יצירה שונות, ונלמד בעולם ובארץ בקורסים וסדנאות משלב הכנת הכריכה והדפים, דרך שלל טכניקות יצירה הממלאות את היומן.
כמובן שתהליך יצירה ביומן האמנות, כבכל יומן כתוב יכול לשמש כל אדם, גם מי שאינו אמן בהגדרתו ולא בהכרח כחלק מתהליך טיפולי.
גם אני יוצרת בתוך יומני אמנות. בתמונה כפולת עמודים מתוך יומן שלי.
ספר אמן וקטלוג
המושגים השלישי והרביעי אליהם אתייחס הם ספר אמן וקטלוג.
יש נטייה לבלבל בין קטלוג לספר אמן. קטלוג הוא בדרך כלל ספר שיוצא לליווי תערוכה ובו טקסטים אקדמים על האומן בנוסף לקורות חייו ותמונות של גוף העבודות המוצגות בתערוכה, מטרתו בעבר לפחות היתה לתת מידע על האמן והתערוכה והוצאתו נעשית על ידי המוזיאון או הגלריה בה מוצגת התערוכה.
בשונה מקטלוג, ספר אמן מהווה יצירה בפני עצמה. ספר אמן מכיל בתוכו גוף עבודות וטקסטים גם הוא, אך הוא מהווה מעין אלטרנטיבה לתערוכה. האמן עצמו הוא זה שבוחר כיצד להציג את סיפור חייו והשקפותיו האמנותיות. ספר האמן הוא יצירת אמנות בפורמט ספר. בעבר אף נעשו ספרי האמן בעבודת יד של ממש וכללו הדפסים ממוספרים במהדורה מוגבלת. בניגוד ליומן אמנות, ספר האמן מיועד לקהל רחב יותר ולא רק לעייני האמן.
אחת הדוגמאות המעניינות שנוצרו בשנים האחרונות הוא ספר האמן של האמנית אריאלה ברין-בנימיני ז"ל. את הספר "אכן תמונות קשות" יצרה ברין ביחד עם המעצבת תמר בר־דיין. ברין־בנימיני, יצרה במגוון רחב של טכניקות בתוך הספר: קווילטינג (שמיכות טלאים) בשילוב עם קולאז'ים מרהיבים לתוכם שזרה דימויים וטקסטים מהחדשות, ציטוטים חכמים ועוד. הספר מלא בכיסים והדבקות עם הפתעות חבויות והוא עצמו יצירת אמנות מורכבת ומעוצבת להפליא.
משמאל העבודה ''מכה קלה בכנף'', מ-2004. בר-דיין השתמשה במשחקי נייר כמו קיפולים, מעטפות ודפים שקופים, כדי לסקרן ולקרב את הקוראים לנאמר. צילום: אורי גרון
נייר פרגמנט שעליו מודפסת ידיעה חדשותית, ותחתיו ציטוט של בנימין נתניהו מתוכנית מצב האומה, 23.3.2014: ''להיות ראש ממשלה זה התפקיד הכי קשה בעולם. להיות אשת ראש ממשלת ישראל זה תפקיד מהקשים בעולם. משחירים את דמותה של אשתי, שוכחים שהיא בן אדם''. משמאל העבודה ''ביבי ושרה בשמיים'. צילום: אורי גרו
לסיכום, ארבעת סוגי הספרים הללו דומים, משום שכולם עוסקים באמנות וכרוכים יחד באריזת ספר. השוני ביניהם הוא במטרה לשמה נעשו ועבור מי נועדו. ספר הסקיצות נועד לאמן ותפקידו להוות תכנון ליצירתו. יומני האמנות הם אישיים ונועדו לתעד תהליך יצירתי רגשי. הקטלוג הוא ספר אמנות שמלווה תערוכה וספר האמן הוא יצירת אמנות עצמאית המיועדת לקהל.
מקורות:
1. האם השפע בספרי אמן ובקטלוגים טוב לאמנות? / אלי ערמון אזולאי 2. אוצרות של חוכמה ויופי: כך צריך להיראות ספר אמן / גלעד מלצר
3. תרפיית "המסע הפנימי": היומן הוויזואלי ככלי טיפולי / רקפת לינק-סקופ
4. לאונרדו דה וינצ'י – https://bit.ly/2PBGx7A
5. בסיס לאמנות ותרבות – מילון מונחים: סקיצה
6. http://www.avivitballasbaranes.com
7. שברה שתיקה: עבודות הטלאים הפוליטיות של אריאלה ברין-בנימיני / סיגל נמיר
8. Tate Digitizes Rare Excerpts from Famous Artists’ Sketchbooks, Letters, and Photos
* אני מציעה לכם להפגש איתי ולקבל השראה ממגוון החומרים, היצירות והטכניקות בסטודיו הפתוח ליצירה בחיפה בימי שני וחמישי ואחת לשבועיים בימי שישי- כל הפרטים כאן.
