על אמנות ומלחמה – פוסט שמיני - מותר לחייך?

עודכן: 13 בנוב׳ 2023

עברו כבר 37 ימים מתחילת המלחמה, ולאט לאט יחד עם שגרת המלחמה – צירוף מילים הזוי בפני עצמו, אנחנו מנסים לחזור לעצמנו, מנסים לחזור לעבודה, ללימודים, לתמוך בעסקים ישראלים, ומי שיכול מנסה גם להעלות חיוך על שפתיו.

אני רוצה לכתוב על נושא רגיש, שמעורר הרבה רגשות אשם, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהעם היהודי ומהחוסן שלנו, ההומור.

אני יודעת שרבים מרגישים שמוקדם מידי לצחוק, מרגישים אשמה כשהם מחייכים, אבל ההומור היהודי היה קיים תמיד, אפילו בימי השואה החשוכים.

מותר לנו לצחוק, הצחוק טוב לבריאות הנפש והגוף, ויותר מכל, הצחוק לא מגיע על חשבון העצב או מוחק אותו.

הומור ועצב הולכים תמיד יד ביד.

חבורה חשובה המגויסת גם היא למלחמה הם הקריקטוריסטים, הם חדים ושנונים, והעט לא אחת, הופכת בידם לחרב.

חרבותיהם מכוונות לאורך כל השנה כלפי הממסד, וגם כעת, הממסד והמנהיגים ממשיכים לקבל את חיצי הביקורת, וכמובן גם האויבים בכל החזיתות.

ההומור יגיע בגרסאות שונות מאלו שאנו רואים עכשיו גם אחרי המלחמה, כאשר נתפוס מרחק ונוכל לצחוק אחרת על הדברים, אבל להומור שנוצר בלהט הרגע חשיבות רבה, הוא נותן לנו רגע של אוויר לנשימה ומקום לבטא את הרגשות שלנו, כאלה שלפעמים לא ידענו שאנחנו מרגישים.

רוב הקריקטורות הן פוליטיות, אבל יש גם כאלה שיודעות למצוא רגעים מצחיקים כאן ביננו בעורף האזרחי.

הפוסט הזה הוא הזמנה לחייך (:

פניתי לכמה קריקטוריסטים שאני אוהבת וכל הקריקטורות בפוסט באדיבותם.

דנה ברלב - מאיירת ומוזיקאית. פרסמה מספר חוברות קומיקס והשתתפה במספר תערוכות אמנות ופסטיבלי קומיקס ברחבי העולם.

יונתן וקסמן - קריקטוריסט ישראלי, מפרסם קריקטורה יומית בעיתון "כלכליסט" מיום היווסדו.

אורי פינק - צייר קומיקס, קריקטוריסט ומאייר ישראלי, יוצר סדרת הקומיקס: "זבנג!", "סופר שלומפר" ומאייר את הקריקטורה היומית במוסף "המגזין" של העיתון מעריב השבוע.

גיא מורד - יוצר קומיקס וקריקטוריסט ישראלי.

מאייר בעיתונים שונים, מאייר קבוע ומצייר קריקטורות ב"ידיעות אחרונות" בספרים ובאינטרנט ובעל טור קומיקס קבוע במוסף "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות".

כל אמן או אמנית שיוצר כעת ורוצה לשלוח אליי עבודות, אשמח לצרפן לפוסטים.

מאחלת לכולנו ימים רגועים ובשורות טובות!

הפוסטים מופיעים גם בפייסבוק שלי