על אמנות ומלחמה - חלק רביעי

שוב ושוב אני שומעת על תרומתן של נשים במלחמה הזאת, הגיבורות, הקצינות, המפקדות, הלוחמות האמיצות. האימהות שנלחמו בבתיהן והגנו בגופן על הילדים, הנערות שנטבחו במסיבה, הנשים שנחטפו, החטופות ששוחררו, הנשים המגישות והפרשניות באולפני החדשות, המתנדבות בעורף, המבשלות, המפעילות ותומכות הלחימה מבית.

מי שעוקב אחרי בימים האחרונים, לא הופתע לגלות רוב נשי גם בקרב האמניות המגיבות למצב, אמניות מוכשרות, רהוטות, נחרצות ועדינות, אמניות שכואבות דרך ליבן וידיהן את המתרחש וממשיכות ליצור גם תחת אש.

היום אני מביאה לכאן שתי אמניות מיוחדות במינן, שתי מאיירות:

יערה עשת

אמנית ומאיירת נהדרת שחיה בטורנטו, אך עיניה כמו של יהודים רבים בעולם מופנות לכאן, ממליצה מאוד לעקוב אחריה גם לא בימי מלחמה – https://www.instagram.com/yaaraeshet/

נטלי קוליקובה

אמנית ומאיירת ירושלמית ילידת רוסיה, ממליצה מאוד לעקוב אחריה גם לא בימי מלחמה, מציירת הרבה את הנסיעות שלה באוטובוסים בירושלים בסגנון ייחודי והומוריסטי - https://www.facebook.com/kulikart

כל אמן או אמנית שיוצר כעת ורוצה לשלוח אליי עבודות, אשמח לצרפן לפוסטים. מאחלת לכולנו ימים רגועים, נטולי חדשות קשות, ורק בשורות טובות!