ג'ונתן קווין - צעצועים מספרים

היום אני רוצה להכיר לכם צייר שאני עוקבת אחריו כבר תקופה, ומאוד אוהבת את הציורים שלו.

ג'ונתן קווין (Jonathan Queen) צייר אמריקאי מקנטאקי.

קווין למד תואר ראשון באמנויות יפות במכללה לעיצוב, אמנות, אדריכלות ותכנון באוניברסיטת סינסינטי, הוא עבד כאמן קונספט ומאייר במשך שנתיים ובונה מסגרות בגלריה, תוך כדי כך המשיך לצייר, ולבסוף זכה להיות מיוצג על-ידי אותה גלריה. בנוסף עשה מספר פרוייקטים עצומים של ציורי קיר.


קווין עושה שימוש בצעצועים קלאסיים אמריקאים כמטאפורה לנושאים מורכבים בציוריו.

את התהליך הוא מתחיל בדרך כלל באובייקט שאותו הולך לצייר. הוא מייצר את הקומפוזיציה על-ידי כך שמשחק עם הצעצועים ומסדר אותם בחיים האמיתיים.

קווין מעביר זמן רב בבניית קומפוזיציה, ומשקיע מחשבה רבה בתאורה, כדי שתעביר את הסיפור המדויק אותו הוא רוצה לספר. מאיר את הדברים החשובים בציור, יוצר קונטרסט ומכוון את העיניים שלנו כצופים, אל הצעצוע המוביל בסיפור ובהדרגה אל הדמויות המשניות.


אחד הצעצועים האהובים עליו הוא הטלה המצפצף אבל בסטודיו שלו יש אוסף מכובד של צעצועים וחפצים.

לרבים מהם יצר דיוקנאות דרמטיים, כמעט אנושיים.

לפעמים הצעצועים הם הגורם המוביל את הציור, ולעתים הם אלו שעוזרים לו להעביר רעיון בו רוצה לעסוק. קווין נוגע בנושאים של מוות, רוחניות, פוליטיקה ויחסים. הוא עושה שימוש בחפצים ישנים, נוסטלגיים ומלאי זכרונות, שכבר נושאים בתוכם סיפורים מהעבר.


כדי להבין את הציורים של קווין צריך להביט בפרטים הקטנים. קצת כמו הציירים הגדולים של העבר ששתלו רמזים שהיו מוכרים לבני תקופתם, הוא מכניס רמזים וחפצים המוכרים לנו (אולי לאמריקאים אף יותר), כדי להעביר מסרים ורעיונות.


לדוגמה: ברבי וקן המכונפים מופיעים בציור של קווין כמו דמויות מיתולוגיות מעופפות, הים, הצדף והורדים מרמזים לדמותה של ונוס העולה מן הרחצה, אלת היופי והאהבה.

בציור נוסף אנו רואים את פינוקיו צופה בעיר פירנצה העיר של הציירים הגדולים הקלאסים, הוא עומד מוגבה על קוביית עץ (ממנה נוצר) ועל שני ספרים: "אמנות הרנסנס האיטלקי" ו"עונה של ענקים".

בציור אחר איש הפח ולצידו כלי לשימון צירים, מושיט ידו לעבר הלב (צעצוע של איבר הלב), כמהה להשיג את הלב שאיבד לאחר שהמכשפה המרשעת מן המזרח כישפה אותו וגרמה לו לאבד את כל חלקי גופו ולהחליפם בחלקי פח.

בציור אחר הצב והארנב מתחרים זה בזה, כמו במשל הקלאסי של איזופוס, שמלמד אותנו לעולם לא לזלזל ביריב, הצב נישא על גבי מטוס צעצוע חלוד מהיר מארנב הגומי במכונית צעצוע.


אני אוהבת לשבת ולהתבונן בציורים של ג'ונתן קווין, אני מתחברת להומור וטכניקת הציור המעולה, יחד עם זאת, אוהבת לצלול לתוך המשמעויות הרבות המסתתרות בציור.

אחד הציורים האהובים עליי הוא ציור התינוק המתאגרף שעומד על גבי הספר "ההיסטוריה האמריקאית". כף רגלו הימנית מעבר לקצה והוא כמעט מאבד יציבות, מנסה לאגרף גולגולת הניצבת על שעון, כמו נלחם בסימני הגיל והזמן, ניצב על ההיסטוריה של אומה חדשה. קווין סיפר שאת הציור הזה צייר בתקופה בה חלה אביו והבין כי לא נותר לו זמן רב.


כל התמונות בפוסט באדיבותו של ג'ונתן קווין.

מוזמנים לעקוב אחריו בדף האינסטגרם שלו.


אני ממשיכה להביא לכם אמנות טובה מהארץ ומהעולם, כזאת שאני אוהבת, כזאת שמעוררת בי מחשבה וסקרנות.

אם אתם אמנים או אמניות או מכירים מישהו כזה מוזמנים ליצור קשר.

כל הפוסטים מופיעים גם בפייסבוק שלי מוזמנים לקרוא ולהנות.