יאיוי קוסאמה - דעה לא פופולרית על התערוכה

שולמית וינשטיין ישראל
7 במרץ 2022
זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 7 באפר׳ 2022

דעה לא פופולרית.. בשבוע שעבר ביקרתי בתערוכה של יאיוי קוסאמה, ואולי קצת באופן הפוך לטרנד ולתורים המשתרכים, יצאתי מהתערוכה בתחושה לא פשוטה. העומס של האנשים רק הדגיש את הדיסוננס בין העבודות של קוסאמה שהיו לי קשות לעיכול, לבין הפיכתן לחוויה אסתטית אינסטגרמית מושכת קהל. רבות מהעבודות קודרות, מגיעות ממקום כאוב, אובדני ומדוכא, מדברות על ביטול, העלמה עצמית ופירוק האני. קוסאמה, אמנית פעילה ומשפיעה, תהיה בעוד כמה ימים בת 93, פועלת מתוך מחלקה פסיכיאטרית, בה בחרה לאשפז את עצמה. סיפור ילדותה הלא פשוט, ההתעללות שחוותה מצד הוריה, גרם להתפרצות מחלת נפש כבר מגיל 10. הנקודות האובססיביות ביצירתה ורשתות האינסוף שהיא טווה, הן תרגום ההזיות שלה במימד הפיזי. אם עוצרים לקרוא את שמות העבודות אפשר להבין עוד על ההזיה והמחשבה האובדנית שלה. ביני לבין עצמי, וגם קצת בקול רם אני מתלבטת.. מצד אחד אלפי אנשים מגיעים לראות אמנות, זה טוב לא? מצד שני הלב כואב נוכח מצבה של האישה הכל כך מוכשרת הזאת שספונה כבר 45 שנים במחלקה הפסיכיאטרית ולא נהנית מפירות יצירתה. כחלק מלימודי הטיפול באמנות עבדתי כחצי שנה במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים, ראיתי מקרוב את הכאב הרב ואת העוצמה המרפאה שיש לאמנות על הנפש, וצר לי שהחוויה שהתערוכה מייצרת לא מדגישה את ההתמודדות הזאת, אלא את החוויה הצילומית. אני יצאתי מהתערוכה עם דמעות בעיניים ובתחושת הצפה. אז ההמלצה שלי היא לכו לראות, אבל תחשבו ותתחברו גם לצד האמיתי של החיים, ולא רק לפופ-ארט הצבעוני המטעה שהרשתות החברתיות מייצרות.