יום אחד, שני מוזיאונים, שלוש תערוכות


יום אחד, שני מוזיאונים, שלוש תערוכות

אורלי הומל, הספד מס' 1, 2009

אני מאוד אוהבת אמנות. כשאני מבקרת במוזיאון או בגלריה אני מרגישה שהראש שלי מתמלא בהמון רעיונות והלב מתרחב. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל אני יכולה ממש להתרגש מול יצירה טובה. מה זאת יצירה טובה? קשה לשפוט, מבחינתי זאת יכולה להיות יצירה עם רעיון מקורי שמדהים אותי, יצירה וירטואוזית מבחינת הביצוע והטכניקה שלה, יצירה שנוגעת בנושא שקרוב אל ליבי, או אפילו ציור של ילד, אין ליצירה גיל, אדם לא צריך ללמוד שנים כדי לרגש, יש כאלה שעושים זאת באופן טבעי

הפעם אני רוצה לספר לכם על סיבוב שעשיתי במרכז הכרמל: יום אחד, שני מוזיאונים ושלוש תערוכות

לבן על לבן - ממלביץ' ועד היום

המוזיאון הראשון בו ביקרתי, מוזיאון מאנה־כץ, בתערוכה: לבן על לבן - ממלביץ' ועד היום

אוצרות התערוכה: לריסה בלימן וסבטלנה ריינגולד, נעילה: 15.4.2017

התערוכה עוסקת באופן הגלוי שלה בצבע הלבן, ולכן רוב העבודות כמעט הן לבנות לגמרי. י

החומרים משתנים: גבס, פורצלן, בד, עץ, צילום, נייר ועוד. הגוון של הלבן משתנה וכן הטקסטורות והטכניקות. ך

ברבדים העמוקים שלה נוגעת התערוכה בנושאים רבים, מהפן ההיסטורי של הצבע הלבן בתולדותיה של האמנות, ועד המשמעויות השונות בתפיסה של הלבן. לבן במקומות מסוימים נתפס כמשהו נקי, שקט וטהור, אך יחד עם זאת מתחבר לנושא של מוות ושל ריקנות. ת

כמתבוננת בתערוכה בתחילה חשתי רוגע, אין צבעים עזים שצועקים, אין אקספרסיביות או דרמה השונות גדולה, אך דווקא הצבע הלבן מאפשר התבוננות פנימה וניסיון להתחבר למשמעויות היצירות. ת

באופן אישי, התחברתי במיוחד לחדר שעסק בצבע הלבן ובקשר שלו לנשיות, לפריון ולדימוי הנשי. מ

שתי העבודות מטה לקוחות מהחדר הנשי: בימנית דיוקן עצמי, ודיוקן הנקרא אמא של שגית זלוף זמיר מ- 2006

העבודה השמאלית: בלו-סמיון פיינרו, כלולות - בצלם אלוהים מ - 2006

חנה דיליאן, קומפוזיציה, 1990-1995 בקירוב

אינה פולונסקי, ללא כותרת, 2016

קוספליי

המוזיאון השני בו ביקרתי, מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, בתערוכה: קוספליי

נעילה: 31.12.16, אוצרת: ד"ר אילנה זינגר בליין

תערוכת צילום המתמקדת ב"קוספליי"- משחק תחפושות יפני בו יוצרים תחפושות בהשראת עולם הקומיקס, משחקי הווידאו, הקולנוע וסרטי האנימציה היפניים

בני נוער ומבוגרים שואבים השראה ליצירת תחפושות שידמו לדמויות האהובות עליהם מעולם הקומיקס היפני: האנימה והמאנגה

באופן אישי לא התחברתי לתערוכה, למרות שאני מאוד אוהבת תחפושות ואף יצרתי כמה בעצמי, התערוכה הרגישה עבורי כמו לדפדף בתמונות צבע באחד מהמגזינים "מסע אחר" ודומיו

הדימויים צבעוניים מאוד ומלאי חיים, אבל בעייני נתפסו כאופנה יפנית של הערצה עיוורת לדמויות טלוויזיוניות וניסיון לייצר לעצמם מעיין תרבות ליל כל הקדושים משל עצמם

הקוספליירית קאסאנה בדמות יורהא מספר 2, סוג ב', ממשחק התפקידים ניאר: אוטומאטה באולפן בטוקיו. יורהא 2ב' היא אנדרואיד קרב רב תכליתי שנוצר על ידי בני אדם. היא ברחה לירח לאחר שהחיים על פני כדור הארץ נהרסו. 11 באפריל 2016

ימין: קוספליירים מחופשים לדמויות מתוך סדרת האנימציה מיפי וחברים, ליל כל הקדושים באיזור שיבויה המפורסם בטוקיו, 31 באוקטובר, 2015

שמאל: תמונה של מיפי וחברים שהוספתי, היתה חסרה לי לאורך התערוכה השוואה בין הדמויות המקוריות לבין התחפושות


שמאל: פסטיבל ניהונבאשי לקוספליי, ניהונבאשי, אוסקה, 20 במרץ, 2009

קימונו

התערוכה השנייה במוזיאון טיקוטין: קימונו, נעילה: 31.12.16, אוצרת: ד"ר אילנה זינגר בליין

הקימונו הוא אחד מסמליה של תרבות יפן, גלימה הנכרכת סביב גופה של האישה היפנית בריטואל קבוע שהפך למסורת. בעבר לבשו הנשים היפניות את הקימונו כל הזמן, אך מכיוון שמחירו כיום גבוה, הוא נשאר כלבוש מסורתי רק בטקסי חיים חשובים

הקימונו נחשב ליצירת אמנות של ממש, ואמני הקימונו יוצרים עיצובים חדשים לקימונו גם כעת. התערוכה מציגה מגוון של גלימות קימונו שנרקמו ויוצרו בידי אומנים שונים

!אהבתי מאוד את הצבעים, הברק, ההדפסים והדימויים על הבד נפלאים ומרהיבים


50 צפיות