מטריושקה: בובה, פריון ואימהות

אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה במיוחד לאמא שלי, אך גם לסבתות שלי

.זכרן לברכה, לאחיות שלי ולשרשרת שלמה של אימהות שאני חלק ממנה

הכתיבה של הפוסט הזה התחילה, כשגיליתי שבכל חומר חדש שבו

אני יוצרת בשנים האחרונות (מאז שנהייתי אמא) מגיע הרגע הזה, בו באופן בלתי מוסבר אני יוצרת לי בובת מטריושקה – בבושקה קטנה

הייתי חייבת לברר לעצמי מאיפה הן הגיעו לעולם, ואיך הן נדדו בין יבשות

.והגיעו אליי

אמי נולדה באוקראינה, על המדף בבית עמדה תמיד מטריושקה גדולה

.שהביאה משם. לא זוכרת ששיחקתי בה, אך היא הייתה משקיפה ונוכחת

המטריושקה של אימי

מטריושקה בעברית מכונה בטעות גם בבושקה. בבושקה היא ברוסית סבתא, טעות שהשתרשה בעברית, וגם בשפות אחרות. שמה המקורי, מטריושקה מגיע מהשם מטריונה, שם רוסי נפוץ שמקורו מהשם הלטיני mater – אמא

המטריושקה היא בובה המכילה בתוכה בובות נוספות, שכל אחת קטנה מקודמתה ונכנסת לתוכה. מעין משחק התפתחותי לפעוטים הבודק יכולת התאמה בין חלקים וגדלים. הן עשויות לרוב עץ, מצוירות ביד אומן, מורכבות

.משני חלקים, למעט הקטנה ביותר שעשויה מחלק אחד

במטריושקה טיפוסית יש בין ארבע לשבע בובות זו בתוך זו, ודמותה דמות

.אישה החובשת לראשה מטפחת

המטריושקה נחשבת לסמל בעיני העם הרוסי, והחלה להיות מיוצרת במאה

.ה-19

הנגר הרוסי הראשון שייצר את בובות המטריושקה ב- 1890, הוא וסילי זביוזדוצ'קין, את הבובות צבע וצייר האמן סרגיי מליוטין והן מופיעות

.בתמונה זו

לפי סיפורים, מקורן של הבובות ביפן שם תיארו את האל היפני פוקורומה, שהוא אחד משבעת אלי המזל והוא מסמל אריכות ימים, אושר ועושר וככל הנראה מגיע מהתרבות הסינית, על-אף שנכנס למיתולוגיה היפנית בתמונות

.דמות האל פוקורמה בציור יפני מ-1902 ובובות יפניות מקוריות

הבובות היפניות הובאו ב-1870 לרוסיה לבית מלאכה חינוכי, שהיה שייך לדמות ידועה בהיסטוריה הרוסית, סבה ממונטוב, שהיה פטרון אמנות, יזם ותעשיין. ביחד עם כמה אמנים מקומיים חשובים בעת ההיא, ייסדו ארגון אמנות שניסח ויצר את הסגנון הרוסי, שמטרתו הייתה לקדם את רוסיה

.מבחינה תרבותית ולעורר גאווה לאומית

הסיפור הזה לא הוכח כולו, ויש הטוענים שהמטריושקה התפתחה דווקא מביצי הפסחא שהיו מצוירות ביד, חלקן אף יוצרו מעץ ונפתחו באמצע ומתוכן

.יצאה ביצה נוספת כמו בבובת המטריושקה

,בהמשך ב-1990, המטריושקה הוצגה בתערוכה העולמית בפריס וזכתה

.במדליית ארד

הפופולריות של הבובות הללו צברה תאוצה וב-1911 כבר נמכרו ברחבי העולם. בתחילה נמכרו כעבודת יד ייחודית ובהמשך החל יצור המוני שלהן

ב-1980 כאשר רוסיה פתחה את שעריה למערב, חזרו הבובות להיות מיוצרות בידי אמנים בעבודת יד, חלקן מתוארות כנשים רוסיות בלבוש מסורתי, וחלקן השתנו לדמויות שונות של פוליטיקאים, מוסיקאים, ספורטאים

.וגיבורי תרבות נוספים

סופרים רוסים מפורסמים

סדרת מטריושקות נעשית מבלוק עץ אחד, מכיוון שתכונות העץ כמו רמת הלחות שלו, ההתכווצות וההתרחבות שלו לפי מזג האוויר וכדומה, צריכות להיות זהות בכל הבובות. יש אמנים המתחילים את הסדרה בבובה הקטנה ביותר (זו העשויה מחתיכת עץ אחת לא חלולה), ונותנים לגודלה להכתיב את שאר הסדרה. יש אמנים שעובדים באופן הפוך ומתחילים דווקא בגדולה ביותר. אחד הדברים המעניינים בתהליך הוא שלא נמדד כלום, הכל נעשה לפי העין של האומן, ותלוי בכישוריו וניסיונו, וסגנון הבובות משתנה מאזור

.לאזור מאומן לאומן

ישנם שני שיאי עולם בתחום המטריושקות: לפי הרוסים השיא הרשום הוא סט מטריושקות מ-1970, סט שהוצג בתערוכת אקספו ביפן, הסט הכיל 72 בובות מאותו בלוק עץ שהיו מאוד דקות, כמעט שקופות, כל אחת מצוירת

.ביד באופן שונה

השיא הרשום כעת בספר השיאים של גינס מתייחס לסט המטריושקות הגדול בעולם מ-2003. הסט כולל 51 בובות, ונעשה על-ידי האמנית יוליה ברזניצקיה, בסדרת בובות זו, הגדולה 53.97 ס"מ והקטנה בסדרה 0.31

.מ"מ

תולדות הבובות והתגלגלותן מעניינות מאוד, אך מעל כל אלה מעניינת אותי הסימבוליות של הבובות. לדעתי, אי אפשר להימנע מהשוואה לצלמיות ונוס

.שונות מהתקופה הפליאוליתית שנמצאו באירופה ובצפון אסיה

ונוס מווילנדורף היא חלק מאוסף המצוי במוזיאון לתולדות הטבע בווינה

האישה מווילנדורף, הידועה גם בתור ונוס מווילנדורף, היא צלמית-פסלון קטן (11.11 ס"מ) מהתקופה הפליאוליתית, מלפני כ-21-22 אלף שנים

פסלון זה אינו דיוקן של אישה ספציפית, ככל הנראה, אלא אידיאליזציה של אישה. הנחה זאת נגזרת מכמה סיבות, ראשית אין לה תווי פנים. ושנית, כל האיברים הנשיים שלה תפוחים וגדולים, מה שמרמז על כך ששימשה ככל

.הנראה כאלת פיריון, כקמע ואולי אף כסמל להצלחה וביטחון

הצורות האורגניות המעוגלות של המטריושקה, מזכירות מאוד את צלמיות הפריון העתיקות, ועצם היכולת שלהן להכיל בובות בתוכן, כפי שאישה

.בהיריון מכילה בתוכה עובר, בעיני, הופך את ההשוואה ביניהן לבלתי נמנעת

יש כמה רמיזות נוספות לקשר בין המטריושקה לבין נושא הפריון: הראשונה nesting dolls שמם של הבובות באנגלית, בובות מקננות

הקינון משויך אמנם לעופות המכינים את הקן לפני הטלת הביצים, אך קינון היא תופעה המתרחשת גם אצל נשים המכינות את הבית לתינוק בעת

.ההריון, לקראת הלידה המתקרבת

הרמיזה השנייה היא האיורים על הבובות. במטריושקות רבות נמצא איור של סלסלת פירות בידי הדמות. לפירות קשר היסטורי תרבותי ואמנותי לפריון, הם כמעט תמיד מסמלים שפע והם אלה המכילים את הזרעים ואיברי

.הרבייה של הפרי

הדמות החיצונית הגדולה המכילה בתוכה דמות נוספת, וזו המכילה בתוכה דמות נוספת וכן הלאה, יכולים לסמל את מעגל החיים, או שרשרת הדורות

.המחזורית

גם למטריושקות כמו לרוב בובות הפריון העתיקות, אין ייחוס אישי, כלומר, הן ברובן אינן פורטרט של אישה מסוימת, אלא, ייצוג של דמות נשית כללית

.וסימבולית

אני חושבת, שגם אם האדם הראשון המקורי הראשוני שהחל בייצור הבובות, התייחס אליו כאל משחק ילדים התפתחותי, או כאל סמל מסורתי נבנה של העם הרוסי, ייתכן ונעשה כאן תהליך בלתי מודע של יצירה, שהמשמעויות שלו עמוקות יותר, והולכות אחורה לשחר הפיסול האנושי

.בתקופות קדומות

גם אני, ככל הנראה ביצירתי, חוזרת שוב ושוב אל הנושא היצירתי הזה שלא במודע, מתוך רצון פנימי לעסוק באימהות, בנשיות, במשפחתיות ואולי המטריושקות שאני מייצרת, הן לא רק טרנד אמנותי חולף, אלא, עיבוד חוזר

.ונשנה שלי של נושאים אלו

כמטפלת באמנות בהכשרתי, אני מודעת לכך שעיסוק בדמות אדם, הוא כמו עיסוק בדיוקן עצמי, ואולי אני מרגישה בנוח בתוך גוף המטריושקה המעוגל

.והמכיל הזה

:מטריושקות שלי