top of page
שולמית וינשטיין ישראל

תרגיל בהפיכת מקור השראה ליצירה משלי


גם לכם נדמה שכל הזמן מדברים מסביבכם על השראה?

אם המילה השראה נשמעת לכם מופשטת, ולא באמת ברור לכם איך מניעים את הגלגלים כדי לחזור ליצירה, איך מתחילים להתמודד עם דף ריק בכתיבה, בציור או בכל יצירה אחרת, החלטתי לתת לכם כמה עצות מעשיות כולל הדגמות, על איך הופכים השראה למקור אמיתי שמניע ליצירה.

מוכנים? מתחילים!

הדבר הראשון שנצטרך הוא מקור השראה. כאן המבחר הוא כמעט אינסופי. אפשר לבחור מקום אהוב, שיר, ספר, ציור, תערוכה, אפשר לצאת לטיול, ללכת להופעה או בעצם לבחור משהו שמוציא אותנו קצת החוצה מגבולות היצירה הרגילים שלנו. אם אתם מורגלים להתיישב ליד הדף ולהתחיל ליצור יש מאין וקצת נתקעתם, תוכלו למצוא כאן כמה תרגילים או עצות, איך להתחיל מחדש ולמלא את הראש ברעיונות חדשים וטריים.

בשביל ההדגמה איך להפוך מקור השראה לרעיונות ממשיים ביצירה, בחרתי את התערוכה החדשה שנקראת: חושניות ואקזוטיקה מיצירותיו של מאנה כץ המוצגת כעת במוזיאון מאנה כץ בכרמל.

החלטתי מראש שאיני הולכת כהרגלי להתבונן בתערוכה, אלא יוצאת לחפש השראה.

לא קראתי מראש דבר על התערוכה מלבד שעות הפתיחה ושם התערוכה.

הכנתי מחברת, עט וסוללה טעונה במלואה לצורך צילומים.

הדבר הראשון שעשיתי בכניסה לתערוכה הוא להתבונן סביב ולזרוק מילים ואסוציאציות על הדף. להתחבר למה אני מרגישה בכניסה, עוד בטרם התקרבתי ליצירות וקראתי עליהן.

המילים הראשונות שכתבתי היו: צבעוניות, חושניות, נופים, ניגודיות, תנועה, יצרים, נהנתנות, אקספרסיביות, חומריות, שחרור, חיים.

אחר כך קראתי את הטקסט על התערוכה שכתבה האוצרת: ד"ר אירית מילר, וקיבלתי קצת רקע. הבנתי שהתערוכה מחולקת לארבעה חדרים: ארוטיקה ועירום נשי, ציורי נוף פריז, אקזוטיקה ומסתורין של המזרח ומוסיקה. מכיוון שהראש כבר היה במצב איסוף השראה ואסוציאציות, כתבתי בפינת הדף: "ארבעה חדרי התערוכה שווים לארבעת חדרי הלב", ארבעה נושאים עיקריים שהיו קרובים לליבו של מאנה כץ.

מוסיקה אקזוטיקה ומסתורין של המזרח

ארוטיקה ועירום נשי ציורי נוף פריז

המשכתי להתבונן בתערוכה ובעיקר לנסות לאסוף אסוציאציות ותחושות, למה זה טוב אתם שואלים?

אפשר להתחבר לתערוכה ברמה הקוגניטיבית, לקרוא את כל הטקסטים שנכתבו על האומן, על התקופה, לקרוא את הביוגרפיה שלו שמופיעה על הקיר, נקודות ציון חשובות בחייו. ואפשר גם אחרת, לנסות לחבר את עצמי לאומן ולתערוכה, להיות שם ולחשוב על עצמי בלי להתבייש.

הצורה האקספרסיבית שבה צייר מאנה כץ, מלאה הדגשות, שימוש בצבעים מנוגדים זה לצד זה, הדגשות רגשיות באמצעות עיוותי צורה, הזכירה לי תקופות יותר סוערות בהם יצרתי, בעיקר את גיל ההתבגרות ואת מגמת האמנות בתיכון, רצון עז להתבלט באמצעות טכניקות ציוריות מאוד דרמטיות. ציורים גדולים בצבעים עזים, ציורי עירום מעוותים ועוד.

אופן המחשבה ההשוואתי הזה ממלא את הראש בתהיות וגם ברעיונות, אולי לחזור ליצור בצבע ובסגנון שמזמן לא עסקתי בו, אולי כרגע אני במקום אחר, מה הקו המנחה ביצירה שלי, איפה הייתי לפני 20 שנה והיכן אני היום.

תוך כדי מחשבות על עצמי אני עוצרת לצלם כל הזמן, צילומים רחבים של המרחב כולו, צילומי יצירות, צילומי תקריב על טקסטורה או פרט בציור וצילומי נושא של כמה יצירות הקשורות זו לזו.

אני אוספת חומר, לא יודעת במה אבחר להשתמש אחר כך, ומה ישמש לי להשראה.

צילום נושא: סוסים, צילום תמונה וצילום תקריב (עין הסוס)

ההשראה לא נגמרת כשיוצאים מפתח המוזיאון, היא ממשיכה להיות פעילה ואפשר לעבוד איתה. לדוגמה, בחרתי את תמונת הנוף מהתערוכה ובמחשב פרקתי אותה והוצאתי מתוכה שלושה גוונים שעניין אותי החיבור ביניהם, עשיתי מעין עיבוד תמונה, שהוא בעצם העמקה מבחינתי בנושא של בחירת צבעים ושילוב בין גוונים. הכנה לציור שאולי אצייר בהמשך, מתוך היצירה של כץ הוצאתי שלישיית צבעים איתה ארצה להמשיך לעבוד.

אחת השאלות שאני אוהבת לשאול את עצמי כשאני יוצאת מתערוכה, מבלי להתבונן במה שאספתי, היא השאלה מה נשאר? אני נותנת לדברים לשקוע ובוחנת עם עצמי בראש, בדרך כלל בערב או יום לאחר הביקור, מה הותיר אצלי הכי הרבה רושם. הפעם היו אלה הסוסים.

על פניו סוס, נושא קלאסי בתולדות האמנות שמעולם לא התמודדתי איתו בציור, מעולם לא נכנסתי אליו לעומק.

החלטתי לעשות רישום של סוס עם פלטת צבעים מנוגדים ופחות הרמוניים מאלה שאני בוחרת בדרך כלל בהשראת התערוכה. שילבתי בהשראה גם את הצבעים וגם את הנושא.

אז מה היה לנו?

  1. בחירת מקור להשראה ויציאה לחיפוש פעיל.

  2. מחברת אסוציאציות

  3. התחברות לעצמי מתוך המקור

  4. צילום רחב ותקריבים

  5. עיבוד תמונה לכדי הפשטה צבעונית

  6. זמן שקיעה ועיבוד, מה הותיר עליי רושם

  7. יציאה ליצירה משל עצמי

הסוס שלי, צבעי מים

מקווה שהכלים האלה יגרו אתכם לחפש השראה פעילה, אשמח לראות ולשמוע מכם.

מוזמנים לכתוב לי ואשמח לצרף את יצירותיכם לכאן.

studio@shlulit.com

 

אני מציעה לכם להפגש איתי ולקבל השראה ממגוון החומרים, היצירות, האנשים (בעיקר נשים) וספרים בימי שני וחמישי בבוקר בסטודיו הפתוח ליצירה בחיפה - כל הפרטים כאן.