הצגה חתרנית בין כתלי המוזיאון
היום אני רוצה לספר לכם על הצגה מיוחדת במינה שהייתי בה ביום שישי שעבר.
רציתי לכתוב צפיתי, אבל זה לא מדויק, רציתי לכתוב האזנתי, אבל גם זה לא מדויק. אני כמעט מרגישה צורך לומר השתתפתי בה, למרות שאיני נמנית על צוות השחקנים.
אז למה הבלבול אתם שואלים?
ההצגה: "מבצע כפפות משי", של אנסמבל "כאן", היא הצגה שנכתבה במיוחד למוזיאון ישראל והציגה לראשונה בפסטיבל ישראל. ההצגה מתרחשת באולמות המוזיאון השונים, תוך כדי הליכה בצמוד לשחקנים, אותם אנו שומעים דרך אזניות, כך שההצגה היא כמעט אירוע סודי שמתרחש בין מבקרי המוזיאון המסתובבים בו. שאר המבקרים רואים ולא שומעים את הטקסט הנהדר והמרגש שצופי ההצגה שותפים לו.
כמה פעמים הייתם בהצגה שהמלצת המארגנים היתה להגיע בנעליים נוחות?
עצם ההתהלכות בין המוצגים במוזיאון בזמן ההצגה הופכת את החוויה למבלבלת, מטלטלת, לעתים מטרידה וחתרנית.
בהצגה שלושה שחקנים, כל אחד משמש כמדריך במוזיאון ושופך אור על תפיסת עולמו בנוגע למוזיאון ולחיים.
השחקנית טליה מנשה, משחקת מש"קית חוי"ה שלוקחת את חייליה לסיבוב באגף מעגל החיים היהודי. היא מנסה להעביר את המורשת היהודית לחיילים והפעם לנו האזרחים. בשפה הצבאית שלה, היא מזרזת אותנו בין המוצגים תוך קריאות "אחריי!" היא נעצרת ומתרגשת בבית הכנסת הגרמני המשוחזר ומול אוצרות מקהילות יהודיות שנעלמו לפני אלפי שנים מהעולם.
השחקנית אסתי זקהיים, משחקת את תפקיד השומרת במוזיאון שלוקחת אותנו אל האגף האימפרסיוניסטי ומתפעלת מנפלאות עולם האמנות, היא שומרת על אוצרות אלה ביראת כבוד. השומרת מדגישה את הקשר בין האמנים הדחויים, העניים לבינה שבקושי מקבלת פנסיה או זמן לשבת ולשתות במשמרת לבין מיליוני הדולרים שבהם נרכשו יצירות האמנות.
ארנון רוזנטל משחק סטודנט למוזיאולוגיה שעובד כרשם במחסני המוזיאון התת-קרקעיים. הוא לוקח אותנו לסיור בתערוכה של אמנות אפריקה, אוקיאניה ויבשת אמריקה. המונולוג שלו מרגש וחתרני במיוחד ומדבר על גזל של אוצרות התרבות הללו בשם הקולוניאליזם, כשתפקידם האמתי הוא להיות חלק מהחיים של תרבויות שונות בעולם, חלק מהטקסים השמאניים ולא אמנות שתלויה על קירות. פעם היה להם ריח של בוץ, נוצות ודם והיום הם מעוקרים על ידי פורמלין ועשן וחומרים אחרים כדי לשמרם מאחורי הויטרינות, נטולי חיים ושימוש.
אני לא רוצה לעשות לכם ספויילר, פשוט תלכו להצגה הזאת! היא מעוררת מחשבה, מערערת ומרגשת, במיוחד למי שכמוני מכורה למוזיאונים. כל אחד מהסיורים הללו שוטח בפנינו פן אחר בחיבור שלנו לאמנות בתוך זירת משחק שהיא אולי אחד מהמוסדות התרבותיים הוותיקים והחשובים בישראל.
* אני מציעה לכם להפגש איתי ולקבל השראה ממגוון החומרים, היצירות והטכניקות בסטודיו הפתוח ליצירה בחיפה בימי שני וחמישי ואחת לשבועיים בימי שישי- כל הפרטים כאן.
* מוזמנים להוריד את המדריכים המקצועיים החינמיים ליצירה שכתבתי כל הפרטים כאן.
