יומנים חשופים

אני רוצה לשתף אתכם בביקור שעשיתי בתערוכה קבוצתית חדשה במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה, "מיומנו של אמן", אמנים משתתפים: אברהם אילת, מאיה אטון, בועז ארד, אנדי ארנוביץ, איתמר בגליקטר, מיכל בקי, אדם יקותיאלי (Know Hope), נעה יקותיאלי, רענן חרל"פ, צבי טולקובסקי, קט טולקובסקי ונדב הראל, פיטר יעקב מלץ, שחר סריג, יגאל פליקס, הילה לולו לינ פרח כפר בירעים, הגר ציגלר, אדוה קרני, הרמן שטרוק, מרב שין בן אלון והילה שפיצר.

אוצרת התערוכה: סבטלנה ריינגולד.

התערוכה מציגה יומני אמנות, ספרי אמנות, ספרי מסע, ספרי סקיצות וספרים מטופלים ומאפשרת הצצה אל מקום פחות מוכר, אל "מאחורי הקלעים" של האמנות. יש משהו מאוד אינטימי בהצצה לתוך יומן קטן שפעם החזיק אותו האומן בידו, והכניס לתוכו את מילותיו ואת מחשבותיו המצוירות. בניגוד ליצירה שנועדה להיות תלויה על קיר, נועדה להיות מוצגת לקהל הרחב, בספר הכרוך יש תחושה של משהו שיכול להיסגר ואולי לפעמים עדיף שישאר סגור. כל אחד מהאומנים המציגים בתערוכה מי שבין החיים ומי שכבר לא, התמודד בין הדפים עם שאלות ונושאים אישיים אחרים.

ספרים ויומנים מהווים עולם תרבותי עשיר ורחב. יש בספר משהו כמעט קדוש, אני אספנית ספרים ויש לי על המדף ספרים עתיקים בכריכת עור עם שולי זהב, אנציקלופדיות וספרי שירה נהדרים, אליהם אני מתייחסת בכבוד רב, בתערוכה יש מספר עבודות המשתמשות ברגש הכבוד הזה, ואולי אף מערערות עליו על-ידי שימוש בספרים כחומר גלם בפני עצמו. קשה היה לצלם כי רוב היומנים נמצאים מאחורי זכוכיות, יש כמה שבהם ניתן לדפדף ולגעת, חוויה בפני עצמה.

בקומה העליונה של המוזיאון מוצגת תערוכת יחיד של סימה לוין: דיאלוג עם קפקא"

תערוכת היחיד של לוין היא סדרת תחריטים וחיתוכי עץ. תערוכה שכולה שחור ולבן, פוזיטיב ונגטיב, אך מלאה רבדים וניואנסים ועוצמתית ביותר. הן בדרמטיות של השחור, הן בגודל התחריטים הגדול במיוחד, והן בדימויים הכבדים, המדכאים, הקפקאיים.

בפוסט הזה הבאתי טעימה מתוך היומנים שמופיעים בתערוכה, שווה ללכת להתעמק, לדפדף ולצלול לתוך עולמם הפנימי של האמנים. אל תפספסו את הקומה השניה.

נקודת ביקורת אחת יש לי לגבי התערוכה, אך היא חשובה ביותר.

בעידן בו קולן של נשים וקטינות מושמע יותר ויותר בנוגע לעבירות מין שלהן נפלו קרבן, קול שחשוב שישמע וידובר. התפלאתי מאוד לראות שבתערוכה מוצגות יצירות של האמן בועז ארד ואף נמכר ספר האמן שלו, ובשום מקום לא מוזכר מותו או הנסיבות שהובילו למותו.

ב-1 בפברואר 2018, סמוך לאחר שפורסמו טענות על עבירות מין של המנצח מנחם נבנהויז נגד תלמידיו בבית הספר תלמה ילין, שבו לימד ארד, פורסמה כתבה ובה עדות של תלמידה לשעבר באותו בית ספר, האומרת שבעת שהייתה תלמידה ניהל איתה ארד קשר רומנטי, ולאחר הלימודים עברה לגור איתו והקשר נמשך בגלוי מספר שנים. ארד השיב שקיים קשרים רומנטיים ומיניים עם ארבע תלמידות אך קשרים אלו התקיימו רק לאחר שאותן נערות סיימו את לימודיהן. הוא איים שיתאבד אם הכתבה תתפרסם. יום לאחר פרסום הכתבה שם קץ לחייו בביתו בתל אביב.

אינני שופטת ואיני יודעת מה קרה באמת, אני מביאה את העובדות כפי שפורסמו בתקשורת ובוחרת שלא להעלות את עבודותיו.

ספרי מסעות מאת הרמן שטרוק, שנות העשרים של המאה העשרים בקירוב, עפרון על נייר

אדוה קרני, משה קרני- תרגיל בפיזיותרפיה, מתוך הפרויקט עוצמות ההון- משה קרני, 2014, רישום בעיפרון בתוך ספר.

הילה שפיצר, סקצ'בוק, ינואר-אוגוסט 2018, גואש על נייר.

רענן חרל"פ, אנך, 2014, ספר אמן, כריכה ידנית, טכניקה מעורבת, יציקת בטון, דפוס אופסט.

אדם יקותיאלי know hope

Bound by the ties, 2011, ספר אמן, מהדורה מוגבלת.

אברהם אילת, הכורסה, 2000, ספר אמן.

SMLXL

מאיה אטון, 2018, ספר אמן בפורמט של יומן שבועי החוגג 200 שנה לצאת הספר"פרנקנשטיין" מאת מרי שלי, 2017. כריכת בד, סימניית בד, גומיה. הספר מורכב מ-80 כפולות שבועיות וכפולות חודשיות של שנת 2018.