טבע דומם ומלא הומור - ג'ייקוב פייפר


פוסט האמנות הזה מוקדש לנושא לכאורה קלאסי ומשעמם "טבע דומם", אבל למען האמת זה אחד הנושאים המרתקים בעיני בהיסטוריה של האמנות, החל מהמשמעויות החבויות בפריטים הדוממים, שכמובן מעולם לא נבחרו סתם, וכלה במיומנות הטכנית הוירטואוזית. האמן שלו מוקדש הפוסט הוא ג'ייקוב פייפר Jacob A Pfeiffer. פייפר הוא צייר בעל טכניקה כמעט מושלמת, הוא מדוייק ומתעתע. אמנם הוא בחר לעסוק בנושא קלאסי, אך הוא מכניס לתוכו הרבה הומור, משחקי מילים, דרמה, דילמות ופרובוקציות. כל ציוריו הם ציורי שמן, בהם מצייר טקסטורות מגוונות, חומרים, נפחים, נוזלים והשתקפויות בצורה קפדנית. פייפר למד אמנות מגיל צעיר בתיכון לאמנויות בויסקונסין, אביו היה צייר ומורה לאמנות וגם הוא למד הוראה ואף לימד ילדים במשרה מלאה כאשר עזב לסן פרנסיסקו עם חברתו דאז שהיום היא אישתו. גם היום הוא מעביר סדנאות ציור ארוכות של כמה ימים בסטודיו שלו. פייפר החליט שהוא הולך להשקיע את עצמו באמנות ולהיות צייר מקצועי וניסה להיכנס לעולם הזה בכל דלת שהכיר. הוא היה פוקד פתיחות של תערוכות בגלריות ובעל גלריה שהעריך מאוד, בגלריה בה הציגו אמנים שאהב, שם לב אליו לבסוף ושאל אותו מי הוא ולמה הוא מגיע לשם כל הזמן. פייפר הציג את עצמו כצייר, אותו בעל גלריה ביקר אותו ואף הביא עימו את אחד האמנים הנערצים על פייפר, כדי להעביר ביקורת על ציוריו. באותה תקופה ציוריו של פייפר היו אפלים ומדכאים. היו אלה בעיקר דיוקנאות של גברים מזדקנים וזעופים. בעל הגלריה שכבר הכיר אותו אמר לו אתה בן אדם עם חוש הומור משובח, למה שלא תכניס את ההומור הזה ליצירה, ותנסה לצייר משהו שגם ניתן למכור. פייפר החליט לנסות, מתוך הבנה כי אמנות לא חייבת להיות מדכאת, רצינית וכבדה ויכולה גם להעלות חיוך אצל הצופה. את העבודה הראשונה שצייר, עבודה קטנה של טבע דומם, בעל הגלריה קנה מייד. הוא שאל אותו בכמה אתה מוכר? פייפר שלא ידע לתמחר, חשב לעצמו שזה ציור קטן שלקח לו שבועיים לצייר ומכר לו ב-400$, בעל הגלריה קנה ואמר לו שתמחר את עצמו נמוך מידי. משם כבר נפתחה לו הדלת לעולם האמנות והיום ציוריו נמצאים במוזיאונים, גלריות והוא מציג בתערוכות רבות ויש לו עדת מעריצים ואספנים.

כדי לא להישאר רק עם היופי אני מוסיפה את הפרשנות שלי לעניין: פייפר עוסק בציוריו באוכל ובמשמעויות שלו, מה שמזכיר את סגנון ציור ה"וניטאס" שהיה נהוג במאות ה-16 וה-17 בציור ההולנדי והפלמי. בציורי הוניטאס תיארו טבע דומם, לעתים במצב של ריקבון שקשור היה באמונה הנוצרית לפיה על האדם המאמין לזכור את המוות. מטרתם של ציורים אלו הייתה לתאר את חלוף הזמן ואת אפסותם של החיים האנושיים כביטוי מוסרי. פייפר מתייחס בציוריו דווקא למצב המושלם של הפירות והממתקים ולא לריקבון , וכן מתייחס לדילמות מוסריות עכשוויות אחרות. הוא מתייחס לבחירה בין הבריאות והחולי, בין החוזק האנושי לבין הכניעה לחולשותיו ולפיתוי. הוא מציב את הטוב והרע על המאזניים ונציג העולם הטוב הוא הברוקלי למול נציג העולם הרע הלא הוא נחש הגומי, ממש כמו בסיפור אדם וחווה הנחש הוא המפתה וכאן הוא גם הפיתיון!

sweet and sour

weighing your options

Daily dilema

Balanced diet

Wine

Lemon-Aid

Early bird

Sponge cake

The great pyramid

Odd ball

Rock candy with a twist

Tape worm


12 צפיות