הפסיפס כמשל לשבריריות החיים - ג'ייסון דוסו
הפוסט הזה מוקדש לאמן הפסיפס הקנדי ג'ייסון דוסו Jason Dussault. דוסו מרחיב את השימוש בפסיפס, אחת האמנויות העתיקות בתולדות האמנות ומבטא דרכו את עצמו בדרך ייחודית. על ידי שילוב בין אריחים, צבע, שרף, בטון ופורצלן, הוא מחדש מלאכה בת 4000 שנים שהולידה יצירות קלאסיות והופך את הטכניקה הזו לשלו. יצירתו לוקחת כמה שבועות, והיא עבודה פיזית לא פשוטה אותה עושה ללא כל סיוע חיצוני. בניגוד לאמני פסיפס עכשוויים אחרים, דוסו מחזיק בסטודיו שלו תנורי קרמיקה, צובע אריחים ומנפץ אותם אחרי השריפה. יצירותיו של דוסו הכניסו אותו לגלריות נחשבות ביניהן לגלריית גוגנהיים בניו-יורק שם הוא מוצג לצד וורהול, פיקאסו ודאלי. דוסו יצר כמה דיוקנאות של גדולי האמנים וכן שלו עצמו, ועוסק רבות בנושאים שאהב בצעירותו, ובעיקרם קומיקס. דוסו עסוק בניסיון לשחזר את הקסם, ההתרגשות והתקווה של נעוריו. הוא עבד עשור שלם בסקטור הפיננסי, והתחבר מחדש לתשוקתו לאמנות, כשחי ברפובליקה ההיסטורית במלטה. הוא חולק את הזמן שלו בין ונקובר עיר הולדתו לבין ניו-יורק. החומר שבו בוחר דוסו לעבוד, הקרמיקה, מאלץ אותנו להבין ולהתייחס לשבריריות האמיתית שיש בנו. עבודת הפסיפס המורכבת חלקים קטנים והופכת אותם ליצירה שלמה, היא לתפיסתו שיקוף של מורכבות הנפש והחיים עצמם.
דיוקן עצמי - JASON
Superman
Picasso
Basquiat
Wonderwoman
