תמצית ההוויה הישראלית - ורדי כהנא
הפוסט הרביעי שלי בשבוע האמנות הישראלית, ביום הכי ישראלי בשנה, בו אנו עוברים בשניה מהעצב של יום הזיכרון לשמחת יום העצמאות, יוקדש לצלמת ורדי כהנא שעבודתה עוסקת בישראליות מהיבטים שונים.
ורדי כהנא נולדה בתל-אביב ב-1959, גדלה בבית דתי ולמדה במדרשה לאמנות ברמת השרון, אך לא סיימה לימודיה, משום שהחלה לעבוד בירחון מוניטין כאסיסטנטית של הצלם הראשי. כהנא עבדה כצלמת עיתונות פרילאנסרית, וצילמה דיוקנאות ושערים רבים, אך תמיד התייחסה אליהם כאל אמנות ופחות כאל עבודה. אני מציגה היום שניים מתוך הפרויקטים שלה המתאימים במיוחד ליום המיוחד הזה.
הפרויקט הראשון הוא ספרה "פורטרט ישראלי" שיצא לאור ב-2007. הספר מציג פורטרטים של דמויות מוכרות בחברה ובתרבות הישראלית. כהנא מספרת שהעיסוק בדמויות ציבוריות נוגע בענייני תדמית, אותה ניסתה לפצח בצילומיה, לעתים על ידי לקיחת הדימוי עד הקצה לאבסורד, שיתן לנו מבט חדש על אותה האישיות. בהקדמה לספרה כתבה כהנא: "אני באה מעולם האמנות. מהציור. אני רואה את עצמי יותר ויותר מציירת בעזרת המצלמה מאשר לוכדת את הרגע. אינני מגדירה את עצמי צלמת עיתונות למרות הפלטפורמה שבה אני מציגה, משום שהתמונה שאני מגישה בסופו של יום היא פרי תכנון מוקדם, איסוף, בניה, ועיבוד. יש מעט מאוד מקום למקריות בעבודה שלי."
הפרויקט השני הוא תערוכה של צילומיה "משפחה אחת" שהוצגה במוזיאון תל אביב ב-2007, והוצגה גם בניו יורק, ברלין ומילאנו. בתערוכה הציגה תיעוד של משפחתה, אותה צילמה במשך 15 שנה. זהו פורטרט משפחתי אישי המקיף את כל גווני החברה הישראלית ומאגד בתוכו את הסיפור היהודי-ישראלי. נקודת המוצא לתערוכה היתה תמונת אמה של ורדי, רבקה עם שתי אחיותיה, לאה ואסתר. על אמות ידיהן השמאליות צרובים, מספרים עוקבים מאושוויץ. כהנא מספרת שככל שהתקדמה בתיעוד, הבינה כיצד משפחתה מייצגת את ההוויה הישראלית. היא הבינה זאת דרך הנסיעות הארוכות לכל חלקי הארץ, בין קיבוצי השומר הצעיר בצפון, להתנחלויות ביהודה ושומרון. בין סוסיא בדרום הר חברון לסביון, בין ירושלים לתל אביב, בין בני-ברק לקופנהגן בין פתח תקווה לקיסריה.
עבודותיה של כהנא נמצאות באוסף מוזיאון ישראל ובאוספים נוספים אחרים. ב-2011 הייתה הזוכה הראשונה בפרס סוקולוב לצילום, ב-2012 הוענק לה פרס שרת התרבות וב-2018 זכתה בפרס אנריקה קבלין לצילום על מפעל חיים, מטעם מוזיאון ישראל.
אפשר לראות עוד פרויקטים מרגשים של ורדי כהנא, ולקרוא בהרחבה דברים שכתבה ונכתבו עליה כאן: https://www.vardikahana.com/he/
שמעון פרס ובתו ד״ר צביה ולדן 1996
רות דיין 2001
ענת וגידי גוב, מחזאית וזמר 2004
ליאה קניג, שחקנית 2010
לאה רבין ניצבת במקום בו נרצח בעלה, יצחק, ראש ממשלת ישראל 1996
יעקב פרי, ראש השב״כ היוצא 1996
יעל, בתו של בן-דודתי,נתן, עם בעלה מלאכי ובכורם גור אריה יהודה, צפת 2007
יוסי שריד, חבר כנסת, היפוכונדר מוצהר, לאחר ניתוח להסרת גידול מראשו 2004
א. ב. יהושוע, סופר 2006
אביב ונורית גפן, זמר ואמו 2003
אריק איינשטיין ושלום חנוך, זמרים 1999
דודה עדינה ודוד אהרון, הרצליה 2004
דליה רביקוביץ׳, משוררת 1996
הנכדים של בן-דודי בני בסוכה, בני ברק 2004
הנכדים של בן-דודתי שמואל, קופנהאגן, דנמרק 2004
יאיר, בנו של דוד אלעזר, רמטכ״ל מלחמת יום כיפור 2009
שלוש אחיות, תל אביב 1992 אמי, רבקה כהנא, עם אחיותיה, לאה ואסתר. על אמות ידיהן צרובים מספרים עוקבים. בסדר זה הן עמדו בתור לקעקוע באושוויץ.
איתן בן אליהו, מפקד חיל האויר היוצא 2000
