ג'ף קונס - קיטש מנצנץ

הפוסט השני שלי בשבוע העוסק בהומור באמנות, מוקדש לג'ף קונס (Jeff Koons), צייר ופסל אמריקאי, יליד 1955. קונס, יוצר פסלים מונומנטליים, והופך את החפצים היומיומיים, הכמעט רגילים ובנאליים לפסלי ענק בוהקים בפלדת אל-חלד צבעונית, עם זיק של ציניות והומור. קונס יוצר פסלים שהם קודם כל יפהפיים ואסתטיים, אבל יש בהם ביקורת, גם על החברה הצרכנית שקונה עוד ועוד חפצים ושוכחת לשים לב לדברים הפשוטים שסביבנו, כמו למשל בלונים שמתנפחים, מתפוצצים ונזרקים. קונס עושה עליהם פוקוס, מגדיל ומעצים אותם ומכריח אותנו להתבונן בהם ולחשוב עליהם. למעשה הוא לוקח דברים שלא היו אמורים להיות אמנות, ומשתייכים לתרבות הפופ והייצור ההמוני, התעשייתי, והופך אותם לאמנות גבוהה ויוקרתית. הפיסול שלו גרר ביקורת בעיקר על המסחור ועל הקיטשיות שבעבודותיו, אך גם הביקורת שלו עצמו מופנית כלפי אותם המקומות. בתחילת דרכו השתמש בפרסומות ובמוצרי צריכה קיימים, כממשיך המסורת של הרדי-מייד, בהמשך יצר את פסליו מחדש בעצמו בקנה מידה מוגדל, או מוצרים בנאליים בחומרים יוקרתיים, כמו מיקי מאוס, או פופאי, כביקורת על הסגידה של החברה למוצרים בצורה כמעט דתית. קונס ידוע כאמן גם בתחום השיווק, הוא יודע למכור את עצמו ולעורר שערוריות, לדוגמה, לאחר שנשא לאישה את אילונה סטלר (הידועה כצ'יצ'ולינה כוכבת הפורנו), הצטלם איתה בצילומים פורנוגרפיים אותם הפך להדפסים ופסלים. קונס דואג להיות מוכר בכל העולם ולהקיף את עצמו בתקשורת ברגע המתאים. הוא אחד האמנים הכי עשירים בהיסטוריה של האמנות כולה, אולי לעברו כסוחר בבורסה יש קשר לעניין.