רוני יפה - ציור ישראלי מעורר חושים
השבוע החלטתי לכתוב על ריאליזם עכשווי מכמה היבטים. התחלתי עם ריאליזם אמריקאי, ואני רוצה לתת במה לריאליזם מקומי דרך הציירת הישראלית רוני יפה (Roni Yoffe).
רוני למדה ציור בפלורנס אקדמי אוף ארט, פירנצה. למדה רישום אצל הפסל והאמן ערן וובר והשתתפה בכיתת אמן בסטודיו "התחנה" אצל ארם גרשוני ודוד ניפו.
רוני הציגה בכמה תערוכות וכיום היא עוסקת בציור במשרה מלאה כציירת וכמורה לרישום ואיור במסגרות פרטיות וכן במסגרת המכללה הישראלית לאנימציה ועיצוב בתל אביב.
רוני אמנית אקטיביסטית ומפעילה את הקבוצה "בית ספר לציור" בפייסבוק באינסטגרם וביוטיוב, הקבוצה מונה כרגע למעלה מ-39 אלף גולשים וגולשות והיא פעילה עד מאוד, בקבוצה מתנהל שיח אמנותי איכותי ולימודי, שמאפשר לה להיות בקשר עם המון יוצרים ויוצרות מהארץ. רוני מפעילה גם את הדף "נשים אמניות ויוצרות בהסרטוריה", כמו כן יוצרת הקומיקס "מספריים" העוסק ביחסים של מיניות ומגדר במערכת יחסים זוגית בישראל.
כאמנית פעילה היא משתדלת לשמור על שגרת ציור יומית, וממשיכה ללמוד את שיטת הציור האקדמי אצל הציירת סטלה למיחוב.
רוני מציירת בדרך כלל בסגנון ריאליסטי, למרות שלדבריה: "המילה הזו יצאה מהקשר לחלוטין בעשר השנים האחרונות. מסגנון שהיה מזוהה פעם עם שיקוף מציאות אובייקטיבית כפי שהעין האנושית חווה אותה, המילה הפכה למשהו אמורפי שמתאר הרבה יותר מידי דברים והמון פעמים מוחלף ב"היפריאליזם" שרחוק ממנו מאוד."
רוני מתארת את הציורים שלה "כמוחשיים או חושניים". המטרה שלה כשהיא מציירת, היא לפנות אל החושים שלנו כבני אדם. לדבריה, הציור פונה בעיקר אל חוש הראיה אבל דרך ההתבוננות בציור המתאר אובייקטים שונים, יכול להתעורר חוש הריח הטעם המגע והמישוש, התחושות האלה מופקות במוח בזמן שאנחנו רואים דימוי משכנע מספיק.
הפניה של רוני אל החושים הפיזיים היא על מנת לרגש, על מנת להכניס את הצופה למצב של השהיית הספק שלו לכמה שיותר זמן. המטרה היא שהצופה ישאב לתוך הציור מפני שהוא נותן תחושה אמיתית, כאילו שמה שבציור מתרחש ממש לנגד עיניו.
באמצעות החוויה הזו, שהיא סוג של הווה מתמשך, רוני שואפת להעביר מסרים אל הצופה, לפעמים המסר הוא פשוט מאוד כמו האהבה שלה לאלמנט או לקומפוזיציה, ולפעמים הוא מורכב יותר ובנוי מחפצים או אלמנטים שמסמלים דברים – כמו אלגוריות או מטאפורות בציור.
רוני מתארת את האלמנטים בציור כשחקנים שמגלמים דמות אחרת, הם מייצגים רעיון או יחסים מסוימים, ולא את עצמם בלבד. לדבריה: "המטרה בציור מטאפורי הוא להיות יותר מסך חלקיו."
רוני מספרת שבזמן האחרון אני בוחרת נושאים לציור לפי רשימה שכתבה לפני כשנתיים.
"שנת הלימודים בפלורנס אקדמי שינתה לי לחלוטין את התפיסה לגבי מה הוא ציור ולמה אני מציירת. מורה נהדרת שם עזרה לי להבין שחשוב לי לגור ולחיות בישראל ושבציורים שלי אני מדברת אל ישראלים. הציורים שלי בשנה האחרונה עוסקים בנושאים של ישראליות ויהדות בפרשנות אישית ומאוד חילונית כרגע, או לפחות מה שנתפס כחילוני על ידי רוב האנשים. בזמן תכנון הציורים אני חוקרת מושגים מהתרבות שלנו, שירים ישראלים, פסוקים מהתנך או ביטויים שגורים שכולנו משתמשים בהם. מעניין לראות שבהרבה מושגים ופתגמים אני מוצאת את עצמי או משהו שמדבר אלי.
אחד הדברים החשובים שלמדתי בשנה האקדמית שלי, היא שציור הוא כוח שיכול להשפיע על בני אדם. אמנות היא כוח, ולאמנים ישנה אחריות גדולה לעולם".
אני מאוד אוהבת את הדייקנות של רוני, את האתגרים שהיא מציבה לעצמה ומתמודדת איתם, היא מתכננת את ציוריה ויוצאת למסעות מרתקים. רוני פעילה מאוד ברשתות החברתיות, מרגש לעקוב אחריה ולראות את התפתחותה האישית, וכן את נדיבותה כלפי קהל העוקבים שלה. היא משתפת בתחושותיה, בתובנותיה, שואלת שאלות ומציבה אתגרים גם לאחרים.
רוני, תודה שחשפת בפני ובפני הקוראים קצת ממחשבותייך ומאחורי הקלעים של תהליך היצירה.
אני ממשיכה להביא לכאן אמנות טובה מהארץ ומהעולם, מוזמנים לעקוב, להביא חברים, להביע דעה, לשתף ולהגיב בכל דרך. אם אתם אמנים שרוצים להיפגש, או מכירים אמן מעניין, אשמח שתכתבו לי.
