אמנות במרחב הציבורי - פוסט שני

כתבתי לא מזמן פוסט על העניין שלי בשילוב אמנות בחללים ציבוריים אלטרנטיביים ובגלריות קטנטנות.

כמה מהתערוכות שזכיתי לאצור לא היו בחללים מוזיאליים קלאסיים, החללים היו מאתגרים ודרשו הרבה גמישות מחשבתית ויצירתית. היתרון הבולט בתערוכות מעין אלו, שהן מגיעות להמוני אנשים באופן יומיומי, אך קשה לדעת כמה צופים בהן ואיך הן משפיעות.

לדעתי, בישראל, אמנות לא נמצאת מספיק במרחב הציבורי, התרבות אינה מתוקצבת דיה, גם במקומות בהם מוצבים פסלים במרחב, פעמים רבות הם אינם מתוחזקים ומתפוררים לאיטם.

משתפת בעוד שתי תערוכות מוצלחות שראיתי בשבועות האחרונים.

התערוכה הראשונה: "מחוץ לזמן", בית חנקין יוצא החוצה. תערוכת צילום על קירות מבנים במרכז כפר יהושע. משתתפים: טל שוחט, מיכל בראור, פסי גירש, גיל שחם, גלעד בן שץ אוצרות: אורנה אתקין רביב, אילת הרצוולף, נטע הבר.

התערוכה נוצרה עקב השיפוץ המקיף שעובר בית חנקין, מרכז הכפר הפך לגלריה, וזאת הזדמנות נהדרת להסתובב בכפר היפהפה והירוק. העבודות גדולות מאוד ומרשימות, יש תחושה אחרת כשמתבוננים באמנות באוויר הפתוח, האמנות מושפעת ממזג האויר, משעת היום והאור הנופל על התצלומים ומהטבע סביב, החיות ובני האדם. יש משהו נעים ומפתיע בחיפוש אחר היצירות בין המבנים, לעומת ההסתובבות השקטה והמאופקת בחלל מוזיאון. אהבתי מאוד את החיבורים בין הצילומים למבנים ההיסטוריים של הכפר. לדוגמה: על קיר בית האריזה שהיה בעבר המרכז הפעיל של האריזה והייצור החקלאי בכפר, מציגה טל שוחט את הרימון והתפוח. העצים נראים מנותקים מסביבתם הטבעית, למעשה האמנית בנתה סביבם אולפן צילום, עם גב שחור ותאורה חזקה, כל שנותר בתצלום הוא חיבורם לקרקע, הם נראים כמעט מלאכותיים.

גלעד בן שץ צילם את בני הדור השני של המייסדים בחצרות המשקים שהיו פעם פעילות ומקור פרנסה חשוב, רוב המשקים עומדים היום ריקים. תצלומי המייסדים המונומנטלים מוצבים הפעם בחצר אחרת, חצר בית העם הותיק, שהיום משמש כבית ספר לקרקס.

גיל שחם מציג תצלומי פוחלצים מוגדלים שהוצאו מתוך תצוגת הטבע בבית חנקין לאור היום.

לא אכתוב על הכל, אשאיר לכם את העונג לחפש את העבודות בין הבניינים ולקרוא עליהן את הטקסטים המרתקים.

התערוכה השניה: "סקר אמנות המעונות", מוצגת ב"גלריית המסדרון" בבניין אולמן בטכניון. הגלריה נפתחה בשנה שעברה וזו כבר התערוכה השלישית המתקיימת בה תוך שיתוף פעולה בין דיקנט הסטודנטים ולימודי הסמכה.

התערוכה המסקרנת שאצרה ולריה גסלב, מוציאה את קירות חדרי המעונות בטכניון אל המרחב בו מסתובבים אלפי סטודנטים. העבודות בתערוכה מצולמות ומודפסות בגודלן המקורי, הן לא הורדו מקירות חדריהם של הסטודנטים. צלמת: תאיר זרגרי.

התערוכה הציבה שאלת מחקר: מה בחרו סטודנטים וסטודנטיות לתלות על קירות המרחב האישי?

ממצאי הסקר מוצגים בתערוכה, אוסף של 97 יצירות אמנות. מעבר לכך שהתערוכה מהווה מעין דיוקן קבוצתי של קהילת הסטודנטים בטכניון בזמן נתון, היא כמו חלון קצת מציצני, אל החלטות ובחירות אישיות. אנחנו רגילים לראות אמנות במוזיאונים ובגלריות, אבל לאמנות יש מקום פרטי בחיינו, לכל אחד יש טעם ויחסים אחרים עם אמנות, התערוכה נותנת הזדמנות להציץ ולראות מה בוחרים הסטודנטים להכניס לביתם ולהשאיר קרוב אליהם.

לצד התצלומים, נתלו הסברים על הבחירות שהופכים אותן, ליותר מבחירות אסתטיות. כמחצית מהסטודנטים שמציגים את קירותיהם בתערוכה, יצרו את העבודות בעצמם, כרבע מהם, תלו עבודות של בני משפחה וחברים, הרבע הנותר תלה עבודות של אמנים מפורסמים, עבודות לא ידועות ואמנות מקומית 1%. התערוכה מוצגת בגלריית המסדרון, בניין אולמן, קומה 4, עד סוף פברואר 2023, כניסה חופשית בשעות פעילות הקמפוס.

מצרפת לינק לפוסט קודם שעסק באמנות במרחב הציבורי.

כל התצלומים בפוסט צולמו על-ידי.

אני ממשיכה להביא לכם אמנות טובה מהארץ ומהעולם, כזאת שאני אוהבת, כזאת שמעוררת בי מחשבה וסקרנות.

אם אתם אמנים או אמניות או מכירים מישהו כזה מוזמנים ליצור קשר.

כל הפוסטים מופיעים גם בפייסבוק שלי , מוזמנים/ות לעקוב, לקרוא ולשתף.