פיסות חיים - נעמי שליו

שולמית וינשטיין ישראל
27 במרץ 2022
זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 7 באפר׳ 2022

לא מזמן נתקלתי ביצירות של נעמי שליו, כשגיליתי שהיא חיפאית כמוני, מיד הזמנתי את עצמי לביקור. הרגשתי שאני חייבת לראות את העבודות בעיניים ולא רק על המסך.

נעמי יוצרת קולאז'ים מופלאים, בהתבוננות מקרוב ניתן להבחין בפיסות הקטנטנות והמדויקות שהיא מחברת זו לזו. הדיוק שלה, הסדר והתכנון הם חלק חשוב בעבודתה. היא מחלקת את גזרי הנייר לתתי-גוונים מדוייקים, כגווני העור, ונוצרת תחושה שהיא ממש מציירת.

נעמי יוצרת קולאז'ים כבר מסוף שנות ה-90, הרבה שנים זה היה תחביב, שהחל משימוש בדימויים שלמים מחוברים זה לזה שיצרו קולאז'ים סוריאליסטיים, ומ-2015 פיתחה את השיטה שבה היא יוצרת היום.

התכנים שבהם היא עוסקת נעים בין מציאות החיים שלה לבין אסקפיזם. היא נוגעת ברגשות אנושיים, במערכות יחסים, באנשים ובעצמה, אלה חומרי היצירה שלה. גם החומרים הפיזיים שבהם נעמי יוצרת לקוחים מהמציאות, המגזינים שפעמים רבות מגיעים מהזבל, הם חומר מהחיים אותו היא מעבדת ונותנת לו חיים חדשים.

רבים מהקולאז'ים הם דיוקנאות. לכאורה נראה כי מדובר בדיוקנאות ריאליסטיים, אבל למעשה היא לא מתעניינת במציאות כפי שהיא, אלא משתמשת בה ומעבדת אותה. אפשר לומר שהמציאות היא בסיס דרכו היא מביעה את עצמה, וממנה יוצרת מציאות חדשה מדומיינת המתקיימת רק במימד היצירה.

כך בקולאז': Having fun with my mom in the nightclub, בו נראות היא ואמא שלה על הבר, בנות אותו גיל שותות ומפטפטות, סיטואציה שלעולם לא היתה יכולה להתרחש במציאות. הדמויות לקוחות מהחיים, אך החיבור הבלתי אפשרי ביניהן מייצר מפגש של אמא ובת במימדי זמן לא קיימים.

בסדרה: Not a self portrait - נעמי השתמשה בדמותה שלה המציאותית ועל בסיסה יצרה דמות גברית דמיונית. הדמות אינה חד-משמעית ומעוררת תהייה, על זהות, על גוף ואולי על מיניות.

בסדרת העבודות: Amusing Physics - נעמי משלבת טקסטים שהיא כותבת לצד הקולאז'. הטקסט הוא יצירה כתובה בפני עצמה שלא מסבירה את היצירה הויזואלית, אלא, מכניסה אותנו להלך הרוח הבועט והביקורתי שלה על המציאות.

כל התמונות באדיבותה של נעמי שליו, ממליצה לעקוב אחריה באינסטגרם.

נעמי שליו

Naomi Shalev, Together forever,

collage, 70x56 cm.

Naomi Shalev, Missing our silly games,

collage, 84х61 cm.

Naomi Shalev, Pink heart,

collage and ink, 60х55 cm.

Naomi Shalev, Something's missing,

collage and ink

הצצה למגירת עיניים

הצצה למגירות גווני העור

הצצה למגירת שפתיים

Naomi Shalev, Self Portrait with a Daughter,

collage, 180x125 cm.

Naomi Shalev, Rooting Plant on a Window,

collage, 48х46 cm, 2020.

Naomi Shalev, Self Portrait on a Chair, collage, 160x90 cm, 2016

Naomi Shalev, In Anticipation of the Move,

collage, 103x71 cm.

Naomi Shalev, I-Space 2,

collage, 2021

Naomi Shalev, The Leak

collage, 2021

Naomi Shalev, I-Space 3

collage

Naomi Shalev, Selfhug,

collage and ink, 70x50 cm, 2019

Naomi Shalev, The hug 3,

collage, 63х60 cm.

Naomi Shalev, Girl with a yellow Bouquet,

collage, 2019

Naomi Shalev, God bless E-Bay,

collage, 47х41 cm.

Naomi Shalev, End of the lane,

collage, 145х95 cm.

Naomi Shalev, Unfortunately not a self portrait,

collage, 101x134 cm.

Detail from: Naomi Shalev, Unfortunately not a self portrait,

collage, 101x134 cm.

Naomi Shalev, Definitely not a self portrait,

collage, 97x145 cm.

Naomi Shalev, Once again not a self portrait,

collage, 166x116 cm.

Naomi Shalev, Having fun with my mom in the nightclub,

collage, 118х110 cm.

Naomi Shalev, Trying to feel good,

collage

Naomi Shalev, Amusing Physics series, “Complexity”

collage, 83x70 cm.

"אני שונאת פרימיטיביות. פשטנות. ארכאיות. אני אוהבת מורכבות. ציביליזציה. קדמה טכנולוגית. אני מאמינה בכוח של השכלה. חינוך שמעודד שאיפה לרבגוניות, יצירתיות, שוני. נימוס... כל מי שמכיר את הבת שלי בשוק מזה שהיא אומרת "שלום" לאנשים. פעם זאת הייתה נורמה. היום בתקופת הטיק טוק כל אחד הוא מלך – זה קל! עידן ממלכת הפרימיטיביות. ברור: הרבה יותר קל לשלוט בעדר הומוגני! חבל רק שאלה עדיין השיטות... חבל שעם כל המורכבות המדהימה שהגענו אליה עד היום, הגרעין הוא עדיין כזה פרימיטיבי. אנחנו חייבים מתודה חדשה! כמה סיבובים עוד נצטרך עד שנבין זאת..? מתוך ידיעת ההיסטוריה... עוד הרבה. כל עוד שאנחנו עדיין מאמינים במיתוסים, אנחנו רוצים שירמו אותנו. שוב ושוב. ואז נתלונן אחד לשני כמה רע לנו. אחרת על מה נדבר על הספות? פילוסופיה של קאנט? בשביל זה צריך להכיר אותה לפחות. זה לא פשוט. זה לא למלכי הג'ונגל. למה להתאמץ? החוכמה היא להיות באג'נדה. תובנת יתר מכאיבה. נימוס יתר זה לא כלכלי. אני כבר רגילה לספוג הפסדים כספיים בגלל העקרונות הלא אופנתיים שלי, אבל לא לכולם זה מתאים. מובן ולגיטימי. מתוך ניסיון, מה ששואפים אליו לאורך זמן – בסוף מתפתח. אז כנראה שזה מה ששאפנו אליו, אם זה מה שפיתחנו... אין פה חוכמות. אי אפשר להשתנות בלי רצון עז להשתנות. אבל כל עוד שמאכילים ומטפחים עדר מסוג מסוים – למה שירצה שהדברים ישתנו? הכל הרי מתחיל מהרועה... אהההה... התחלנו מפיזיקה למעשה... איך בסוף הגענו לפוליטיקה? אהא מורכבות! אני אוהבת פיזיקה בגלל המורכבות המטורפת שבה, ושונאת טיק טוק, כי אנשים... זאת תת-רמה! בהכללה כמובן, אבל הכל בסופו של דבר הוא עניין של סטטיסטיקה."

Naomi Shalev, Amusing physics series - Invisible things,

collage, 85x70 cm.

"אני מתבוננת בעשן של סיגריה וחושבת על גלי רדיו... על זרם חשמל... על כוח מגנטי – כל הדברים הבלתי נראים האלה, וזה גורם לי להאמין שקיימים גם דברים בלתי נראים נוספים שעדיין לא גילינו. טלפורטציה... טלפתיה... אפשרות של שקיעה מלאה בעולם דמיוני שצומח ופורח במעמקי התודעה. במחשבה שניה רק זה בלבד היה מספיק לי. מצדי מוותרת על כל השאר! לא צריך טלפורטציה וגם לא טלפתיה. מה כבר לא ראיתי..? אני חושבת גם על מה שקורה אצלי בראש ברגע שאני חושבת על זה. אינספור אימפולסים חשמליים שעוברים בין אינספור נוירונים! כל כך הרבה תהליכים פיזיקליים מורכבים בשביל להגיע למחשבה כל כך פשוטה – זה לא זה, וזה כבר לא הולך להשתנות... דבר אחד מנחם אותי בהקשר הזה – אולי אלה שיבואו אחריי כן יזכו לכל האפשרויות המגניבות האלה, הרי תאורטית זה כן אפשרי... פשוט דרוש עוד קצת זמן עד שנגיע לשם. ובינתיים בלית ברירה נצטרך להסתפק באפשרות התאורטית..."